Volume 1

Page 216

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בבית הוריו. גמר גימנסיה ממשלתית בהצטיינות. למד רפואה באוניברסיטאות שטראסבורג, היידלברג, ברסלאו, ברלין ופרייבורג. בראשית מלחמת-העולם הראשונה גויס לצבא הגרמני לשרות רפואי בחזיתות, נפצע פעמיים וקיבל אותות-הצטיינות. אחר המלחמה סיים את לימודיו בפרייבורג, הוסמך לדוקטור לרפואה והתישב כרופא פרטי בעיירה אפרינגן בקרבת גבול שווייץ בדרך לבאזל. שם נשא לאשה את ד"ר מרגריתה קאופמאן, שאביה היה מראשוני עוזריו של הרצל.

עוד בהיותו סטודנט הקשיב פעם לנאום של הפרופ' היינריך לווה ומיד נעשה ציוני מסור. השתתף ביסוד חוה להכשרת חלוצים מארקנהוף, יסד קרן יתומי הפרעות מאוקראינה בקייטנות באדן, ארגן וניהל איגוד נוער ציוני בבאזל וערך מסעי תעמולה בגרמניה למען הציונות והשפה העברית, השתתף כציר בועידות השנתיות של ציוני גרמניה ונספח שם לסיעת "הפועל הצעיר".

באביב תרפ"ה עלה ארצה ולאחר שנה וחצי העלה גם את משפחתו. התישב בתל-אביב, סיגל לו במהרה את השפה הערבית ונמשכו אליו חולים רבים מיפו לבקש עזרתו הרפואית. כששמע לראשונה את זאב ז'בוטינסקי שוכנע מדבריו, נכנס לתנועתו ונתמנה לנציב בית"ר בארץ-ישראל. סבל בעד הכרתו רדיפות מהצדדים-שכנגד וגם מהשלטונות, היה אסור בעכו וזכה לכינוי "אלוף עכו". השתתף ביסוד קופת-חולים לעובדים לאומיים ונבחר לחבר המרכז ורופא ראשי של קופת-חולים זו והנהיג בה סידורים ושכלולים שונים. עזר ליסוד הסתדרות עובדים לאומית וכיהן כמה פעמים במרכז הצה"ר והצ"ח ובעוד מוסדות וארגונים צבוריים במפלגה ובענינים כלליים.

הצטרף ב-15.9.25 כאח ללשכת הבנאים החפשים בתל-אביב. בשנות 1928-32 היה נשיאה השלישי של הלשכה "ברקאי".

הרב ד"ר ישעיהו רפאלוביץ

נולד בעיירה בוהופול, פלך פודוליה, רוסיה, כ"ה ניסן תר"ל (1870), לאביו משה, סוחר, תלמיד-חכם ומשכיל, דור תשיעי לבעל ה"טורי זהב", דור שביעי להרב ר' זלמן מירלס רבה של קהלת האמבורג ולהרב הקדוש ר' חיים רייצלס שנשרף על קידוש השם בלבוב בשנת תפ"ח (1728).

בשנת תרמ"ב עלה ארצה עם הוריו ואחיו שמואל רפאלי והתישבו בירושלים. למד בחדר, בישיבת עץ חיים ואצל הרבנים ר' זלמן בהר"ן ור' נפתלי הירץ הלוי (לפני שנתקבל לרב ביפו). נשא לאשה את שרה בת הרי"ד פרומקין בעל "החבצלת".

בעודו אברך צעיר שאף להכניס רוח חיים חדשים בסימטאות הישוב הישן בירושלים ולהרחיב את הישוב העברי בארץ. לשם כך שהה בשנת תר"ן עשרה חדשים בא-סאלט שבעבר הירדן וניסה לרכוש שם קרקעות לצרכי התישבות עברית. בתרנ''ד החל ללמוד את מלאכת הצילום ובתרנ"ח הוציא אלבום תמונות מארץישראל העתיקה והחדשה בלוית טכסטים בעברית, אנגלית וגרמנית. בתרנ"ה השתתף עם גבריאל גבריא לוביץ, אברהם בלומנפלד , אהרן אליהו כהנא ואחרים ביסוד אגודת "אחוה", כדי לשפר את החיים הצבוריים והכלליים בישוב הירושלמי וליצור איחוד בין העדות השונות, והיה נשיאה הראשון במשך שלש שנים. אח"כ יסדו את חברת "ישוב ארץ הקודש" במטרה להעביר צעירים מירושלים לעבודה חקלאית ולעזור להתנחלותם על הקרקע.

ב-1898 יצא לחו"ל להשתלם בלימודים. למד בבית המדרש לרבנים ובאוניברסיטה בברלין ואח"כ בלונדון, הוסמך לרבנות ולד"ר לפילוסופיה. נתמנה לרב ומטיף במנצ'סטר (1902 - 1898), במרטיר אשר בוולס (04 - 1902) ובליברפול מ-1904 עד 1924. כאן היה חבר-תמיד בועד העיר, נשיא ומזכיר-כבוד בועד לעזרת המהגרים ויועץ מומחה בעניני הגירת היהודים ממזרח אירופה, חבר ועד אגודת הרבנים והמטיפים באנגליה, חבר מועצת החברה האנגלית לספרות ופילוסופיה, יו"ר ועד השחיטה ופעיל בעניני הדת והחנוך והעזרה הסוציאלית של העדה.

ב-1924 נבחר לרב הכולל בבראזיל, שם יסד וארגן קהלות, 32 בתי-ספר עבריים וגמנסיה עברית וסמינר למורים. היה נציג חברת יק"א בבראזיל ופעיל בסידורם של 40.000 מהגרים יהודים. לפי הצעתו ערכה חברת יק"א באייר תרפ"ב בבריסל כינוס של כל ההסתדרויות העוסקות בעזרה למהגרים יהודים.

פרסם מאמרים בעתונים: "היהודי" בלונדון, "ג'ואיש כרוניקל" (בו פורסמו גם כמה מדרשותיו), "אידישה צייטונג" בבואינוס איירס, "אידישה פולקסצייטונג" בריאו דה ז'אניירו ובעתונים בפורטוגיזית. חיבר את הספרים: "ראשית למודי הדת" (באנגלית) 1912 ; "מלמד להועיל", ספר לימוד השפה העברית, 1905; מלון עברי-אנגלי, 1924; "מורשתנו", דרשות ומסות באנגלית, 1932; "חלק ישראל בספרות העולם", באנגלית ובפורטוגיזית; "עיקרי היהדות", בפורטו

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 216). Retrieved from https://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/216