המסחר בקיוב, באוניברסיטה בג'ניבה. עבר קורס בבית הספר לרפואות טרופיות ולהיגינה בלונדון. סיים לימודיו באוניברסיטת נפולי ב-1930 והוכתר בתואר ד"ר למדעי המדינה והחברה. מוסמך למדעי החברה בג'יניבה ולמדעי הכלכלה בקיוב. מנערותו פעיל בתנועה הציונית. בשנת 1906 חבר מפלגת ס"ס (ציונים טריטוריאליים) ובאגודות חובבי שפת עבר וחבר אגודת הסטודנטים הציונית "החבר" בקיוב. כחבר ההגנה נפצע בפוגרום בזלוטונושה באוקטובר 1905. בשנת 1914 נשלח מטעם המיניסטריון הרוסי למסחר לארצרת המזרח הקרוב. בזמן פרוץ מלחמת 1914-18 היה פועל בנין בת"א ופועל חקלאי ברחובות וכאן היה יו"ר ועד הפועלים. גורש מן הארץ בראשית המלחמה. התקרב לתרומפלדור באלכסנדריה והתנדב לגדוד נהגי הפרידות בגליפולי. עם פירוק הגדוד השתחרר בתואר סרג'נט מייג'ור. בשנת 1916 עזב את אלכסנדריה של מצרים ונסע לג'יניבה. כאן היה פעיל בהסתדרות הסטודנטים "השחר"- בשנת 1918 נושא לאה את הגברת בת-שבע לבית נגל. בשנת 1920 הוזמן ע"י הד''ר רובינוב, מנהל "הדסה", למנהל מחלקת הסטטיסטיקה. ב-1921 נבחר ליו"ר ועד עובדי "הדסה" ומזכירה. 1922-1930 סגן מנהל "הדסה".
בזמן ההנהלה של ד"ר רובינוב, הנרייטה-סולד, ד"ר טננבוים, ד"ר מגנס, ד"ר גלוסטון בשנים 1925-26היה המנהל הזמני של "הדסה". בשנת 1931 יצר מפעל רפואי עממי למושבות ונעשה מנהל "קופת חולים עממית" מיסודה של "הדסה"- בתקופת שירותו וביחוד בתקופת מאורעות 1929 זכה להוקרה מטעם הסתדרות "הדסה" באמריקה.
במשך 15 השנים האחרונות מלא תפקידים חשובים במפעלים צבוריים. משנת 1931 הצטרף להתאחדות ואח"כ לברית הציונים הכלליים. שמש חבר הועד המרכזי, המועצה הארצית ויו"ר הועד של ה"ברית" בירושלים. חבר הועד של הסתדרות "ישורון" בירושלים. פעיל במסיבות עונג-שבת ובזמנים שונים יו"ר סניף קה"י בירושלים, יו"ר של ארגון החיילים המשוחררים, חבר הוועדה המרכזית לטפול במשפחות החיי לים. סגן מנהל המפקד הממשלתי בשנת 1931 (היו''ר היד. מיסטר מילס), חבר ועד קהילת ירושלים, יו"ר הוועד המפקח של הגמנסיה העברית בירושלים במשך עשר שנים. פירסם מאמרים רבים והרצה הרצאות ונאם נאומים על שאלות צבוריות.
משמש מנהל קופת חולים עממית משנת 1931, יו"ר המרכז לטפול במשפחת החייל והנוטר בירושלים משנת 1940, חבר ועד הקהילה מ-1933, חבר המרכז הרפואי לימי חרום, מרכז הליגה למלחמה בשחפת, הועד המנהל לבי''ח ע"ש שווייצר בטבריה, חבר המועצה הארצית של ברית הציונים הכלליים. נשלח לקפריסין לחלק מזון ומצרכים אחרים למעפילים שגורשו שמה מנמל חיפה באוגוסט 1946.
חיים מלמן
נולד בבוקארשט, רומניה, בשנת תרל"ד (1874) לאביו יוסף. עבר בילדותו עם הוריו לאוסטריה ושם גדל. קיבל חינוך יהודי וכללי והשתלם בנגינה.
בתרנ"א עלה ארצה, עבד במושבות שונות כפועל חקלאי ובסוף נשאר לעבוד בקביעות בזכרון יעקב, ובערבים היה מלמד את הפועלים שירה ונגינה.
. בתרנ"ז נשא לאשה את מלכה בת יוסף חרטון.
בתרנ"ח עבר ליפו והחל לתת שיעורים פרטיים בנגינה בכנור. נתקבל כמורה לנגינה בבית-הספר של "האחים" הצרפתים, ואח"כ גם בבית-הספר של המושבה הגרמנית ביפו. כשנוסדה בתרס"ו הגמנסיה העברית ביפו, "הרצליה", נתקבל בה להוראת מקצוע זה והיה מראשוני המורים לשירה ונגינה בארץ, וגם בבית-הספר תחכמוני נתקבל לתפקיד זה. תלמידיו בני כל העדות אהבוהו וכיבדוהו, ורבים מהם תופסים כיום עמדות הנהגה ועסקנות בישוב. כשמצא כשרונות מוסיקליים בילדים מחוסרי אמצעים היה מלמדם בחנם ועוזר להם להשתלם במקצוע המוסיקלי שנמצאו מוכשרים לו. הוא הראשון שיסד בית-מסחר לכלי-נגינה בארץ.
בתרפ"א עבר למצרים, השתקע באלכסנדריה והמשיך בהוראת מוסיקה ובמסחר בכלי-נגינה. היה פעיל