השייך של הכפר הערבי קלנדיה הסמוך ונשבע לו באללה ובנביא ובקוראן שהכפר הערבי יגן על שכניו בכפר העברי מכל התנפלות. אך בצהרים התפרצו אל המושבה המוני ערבים, ביניהם רבים שקיבלו עבודה ולחם אצל אברי מוצא ועזרה רפואית בבית מקלף, וטבחו את אריה ליב ואת אשתו ושתי בנותיו ובנו.
הובא לקבורה בירושלים.
צאצאיו: מינה; אברהם משה; רבקה.
בתיה חיה מקלף הי"ד
נולדה בירושלים, בשנת תרל"ז (1877), לאביה ר' יחיאל צ'מרינסקי, ממיסדי שכונת מחנה יהודה בשנת תרמ"ז. וכשיסד אביה יחד עם עסקנים אחרים משכונת בית יעקב "חברת לינה" לעזרה רפואית לחולי השכונות הללו, שהיו רחוקות אז ממרכזי השרות הרפואי שב"עיר" (בעיר העתיקה), נרתמה הילדה בתיה חיה לעבודת התנדבות בשרות החברה הזאת משנתה ה-11 והלאה.
בתרנ"ו נישאה לאריה ליב מקלף, הלכה אתו למתולה, לפתח-תקוה ואח"כ למוצא, עזרה לו בעבודה החקלאית וביחוד בפיתוח המשק במוצא, ועל הכרם שנטע אביה הוסיפו ענפים חדשים של משק מעורב, שפיתחוהו למשק למופת. בבקיאותה בטיפול בחולים, שרכשה לה עוד בנערותה בירושלים, השתמשה כאן לעזור לחולי המושבה הקטנה ואף לחולים הערבים.
אך ביום זעם לא זכרו לה הערבים את חסדיה עמם, וכשהתנפלו על המושבה ביום השבת, י"ח אב תרפ"ט, והשמידו את כל הנפשות אשר בביתה, פצעוה קשה בפגיונות ובסכינים ובו ביום מתה מפצעיה בביתהחולים "ביקור חולים" בירושלים, ומשם הובאה לקבורה בהר הזיתים.
מינה מקלף הי"ד
נולדה בפתח-תקוה, בשנת תרס"ה (1905). משעלו הוריה למוצא למדה בבית-הספר לבנות בירושלים ואחרי גמרה את בית-הספר החלה ללמוד תפירה בבית-מלאכה בירושלים. יצאה אל הוריה למוצא והתמסרה לעבודה במשק וריכזה בידיה את רוב העבודות, ונתחבבה על כל הסביבה, כיהודים כערבים.
ביום השבת, י"ח אב תרפ"ט, כשהמוני הערבים מהכפר קלנדיה הסמוך ומהסביבה התקהלו להתנפל על המושבה והתקרבו בצעקות, הכירה בראש החבורה את רועד. בקרם. היא קראה אליהם דברי שידול, שיזכרו את הטוב שקיבלו מהם ולא יעשו רעה, ובו ברגע נהרגה בכדורים שירו בה, וכשהציתו את הבית באש נחרך גם גופה בו. הובאה לקבורה בירושלים.
אברהם משה מקלף הי"ד
נולד בפתח תקוה, בשנת תרס"ז (1907), למד ב"חדר" בפתח תקוה ומשעלו הוריו להתנחל במוצא המשיך ללמוד בבית-הספר למל בירושלים, ואח"כ שנ תים בבית-המדרש למורים. עבר לבית-הספר התיכוני למסחר בתל-אביב, ומשגמר בו את לימודיו נכנס לעבודה במשרד הדואר הראשי בירושלים, הצטיין בעבודתו והועלה בדרגה. הקדיש מזמנו למתן שיעורים בהתנדבות לילדי עניים במוצא ובירושלים, רכש לו ספרים רבים והשאילם לבני המושבה. התענין במשק הוריו והשתתף בהתיעצויות לפיתוחו, ותקותו היתרו, שברבות הימים יוכל לשוב לעבודה חקלאית בפועל.
בערב שבת, י"ז אב תרפ"ט, כשהחלו המהומות הערביות בירושלים, נסע לפנות ערב ירושלימה, הודיע למשטרה על הכנות הערבים להתנפל על מוצא וביקש עזרה ואכן ביום המחרת, בשבת, י"ח אב תרפ"ט, באו למוצא שלש מכוניות משורינות של הצבא, אבל זה היה כבר אחרי שהפורעים טבחו אותו ואת הוריו ואחיותיו, ורק את אמו הגוססת ואת הגופות המתות שלו ושל אביו ושתי אחיותיו הספיקו להוציא מהבית השרוף ולהביאן. ירושלימה.
מבית-החולים "ביקור חולים" הובא לקבורה בהר הזיתים.
רבקה מקלף הי"ד
נולדה במוצא, בשנת תר"ע (1910). למדה בירושלים בגן ילדים, בבית-ספר לבנות, גמרה בתרפ"ח את בית-המדרש לגננות בתל-אביב ונתמנתה לגננת לילדי מוצא. עבדה גם במשק ההורים והכניסה רוח תרבות ועליזות בחיי הנוער בכפר הקטן.
בצהרי יום השבת, י"ח אב תרפ"ט, כשהפורעים הערבים החלו רוגמים את בית הוריה באבנים, יצאה אל הגן לדבר על לב הפורעים ולשדלם שיחדלו ממעשיהם הרעים, ושם נרצחה ביריות.
גופתה הובאה במכונית משורינת של הצבא בו ביום לירושלים, יחד עם גופות הוריה ואחיה ואחותה, לביתהחולים "ביקור חולים", ומשם לקבורה בהר הזיתים.
ארי (ליאו) אבן זהב (גולדשטיין)
נולד בגראייבו (פולין) בי"ח כסלו תר"ס, לאביו: שמואל ברוך, סוחר, ולאמו חיה . קיבל חינוך יהודי לאומי, ועוד מילדותי ספג בבית הוריו את החיבה לציון, כי באותה אוירה התכוננה אז סבתו לעלות לארץ-ישראל (לאחר זמן עלתה כל המשפחה). בעודו תלמיד בית-הספר התיכוני התחיל מארגן חוג עברי ובעתון החוג, "הנוער", פרסם את שיריו הראשונים.
אחרי מלחמת-העולם הראשונה נסע ללמוד באוניברסיטת לייפציג, ובשנת תרפ"ב הפסיק את לימודיו שם, כדי לעלות ארצה, והשתקע בירושלים. כאן נתמנה למזכיר האוניברסיטה העברית בשנת תרפ"ד (שנה לפני פתיחתה) ושימש בתפקיד המזכיר האקדמי שלה עד תש"ו. בתפקיד זה נסע פעמים רבות לארצותחוץ, ובמסעיו נאם והרצה ועשה תעמולה למען ארץישראל ועזר לנוער לעלות ארצה.