נשא לאשה את ביילה בת ר' אהרן רוטשילד משאוולי (אמה ואחיה ר' יצחק עלו עוד קודם לכן לירושלים, והאח היה בין בוניה ומתנחליה של שכונת נחלת שבעה).
הצטרף לחבורת יהודים, שהממשלה הרוסית אמרה להפכם לאכרים בפלך "טאוודיה'', בדרום רוסיה, וכשנת פזרה החבורה נשאר הוא כסוחר בכפר נובה מיכאילובקה שבפלך ההוא. הגיע במסחרו לאמידות והיה קובע עתים לתורה ומקיים יחד עם אשתו מצוות צדקה וגמילות חסדים והכנסת אורחים בלב שלם וביד רחבה. אח''כ עבר לגור בעיירה טוקמאק שבסביבה ההיא, כדי לחיות בין יהודים.
עלה ארצה עם משפחתו בתחילת שנת תרמ''א. ישב זמן-מה בירושלים ואח''כ עבר ליפו. הצטרף למחדשי הישוב בפתח-תקוה, קנה בה נחלה ובעזרת בניו בנה לורעיתו ביילה בית בכפר יהודיה והתישב שם עם מחדשי הישוב, שהקימו שם את בתיהם מאימת הקדחת ששררה על אדמת פתח תקוה. נשאר בין המאחרים לעזוב את הכפר יהודיה והצטרף שם לחבורת לומדי התורה עם הרב מרדכי גימפל יפה מרוזינוי, ר' יחיאל מיכל פינס , ר' זאב יעבץ ואחרים.
נשא את חלקו בסבל ובמחסור של ראשוני המתישבים וקיבל באהבה את יסורי ישוב ארץ-ישראל. נפטר בפתח-תקוה, כ"ט כסלו תרנ"א.
אשתו האריכה ימים אחריו ועסקה בפתח תקוה בצדקה ובגמילות חסדים כל ימיה.
נפטרה בפתח תקוה, ג' כסלו תרע"ג.
צאצאיהם: מרדכי, מנחם, מיכאל (שנשא בעול העבודה במשק ההורים), שרה, איטה אשת ר' ראובן ריבלין ואמו של הד"ר יוסף יואל ריבלין מירושלים, חנה , אברהם (הוא אברהם שפירא גבור פתח תקוה).
בת-שבע טויבנהויז
נולדה בצפת, י"ז אלול תרכ"ה (1865), למשפחה מיוחסת מאד בישראל.
אביה, הרב אברהם שלמה גולדנבלום , היה דור ששי להמגיד הגדול רבי דב ממזריץ' , תלמידו המובהק של רבי ישראל בעל שם טוב ויורש מקומו בהנהגת החסידות, וכידוע יצאו גם רבי ישראל מריז'ין סאדיגורה וצאצאיו האדמו"רים לבית פרידמן משושלת זו. הוא נולד ברומניה בשנת תר"ג (1843), עלה ארצה בילדותו, הגיע לדרגה גבוהה בידיעת התורה, היה חבר בית-הדין לעדת האשכנזים בצפת (נתבקש בעודו צעיר להיות רבה של הקהלה, אך סירב להתהדר בכתר התורה). נפטר בצפת בשנת תרע"ז והשאיר אחריו כתבי-יד רבים של חידושי תורה.
אמה, שיינדל ביילה , היתה גם היא משלשלתיוחסין גדולה של רבנים ופרנסים במשך דורות רבים ולפי המסורת עד רש"י ולמעלה עד לדוד מהלך הן מצד אביה והן מצד אמה, שהיתה גם הדור האחדעשר לר' שאול וואהל, שלפי המסופר נבחר למלך פולין. נולדה בקולומיאה בשנת תר"ד (1844) והועלתה ארצה עם אביה ר' יהודה ליב בהיותה תינוקת בת שנה, בתר"ה.
נתחנכה בבית הוריה בצפת ובת י"ז נישאה לר' מאיר טויבנהויז מירושלים, שחוץ מגדולתו בתורה ובחכמה -ובמדות טובות היה יחוסו מגזע רבנים ואדמו"רים מגליציה, וביניהם רבי מאיר מפרימישלאן , מגדולי החסידות.
עם נשואיה עברה לאורח-חיים חדש שהנהיג בעלה, אורח-חיים שונה בהרבה מהמקובל אז בצפת בכלל ובבית-אביה בפרט. בקפיצה נועזת לאורח חיי התורה והמלאכה ביחד, כדרך רבותינו הקדומים מימי המשנה והתלמוד, החל מבסס את קיום המשפחה על מלאכת הסריגה במכונות שהזמין ואף עשה תעמולה והשיג עזרה לאחרים להתפרנס ממלאכה, - והיא, היחסנית, בת רב מגזע דורות של רבנים, הסתגלה בכשרון חיוני לתנאים החדשים. נהלה מטבח צמחוני לבעלה שקצה נפשו בבשר והפך להיות צמחוני. ובימים ההם לא קל היה לחיות לפי משטר זה באחת הערים הקדושות שבהן היו היהודים ניזונים מתבשילי החמין ומנתח בשר בשבתות.