גם בלא תשלום, וכן היה מרפא בחנם את ילדי בתי היתומים.
צאצאיו: משה, ברוך, רחל אשת אברהם שלזינגר, לאה אשת שמואל בורוק, יפה אשת ד"ר יעקב פולוצקי.
נפטר בירושלים, י"ח תשרי תרצ"ט (13.10.38).
משה גרידינגר
נולד ביאסי, רומניה, בשנת תרמ"ו (1886), לאביו קלמן. קיבל חינוך מסורתי וכללי, ובהיותו בן 14 יצא לאנגליה.
החל לעבוד כעוזר בבית-מסחר, התמחה בעסקי מסחר, וכשגדל עסק ביבוא מצרכי מזון ובמסחר בביצים היה אחד הגדולים באנגליה.
נשא לאשה את רבקה בת יחזקאל צ'יזיק. במלחמת-העולם הראשונה החל לעסוק בעסקנות צבורית יהודית וכללית. היה פעיל בצלב האדום, חבר במועצת המיניסטריון למסחר ופעיל בעניני מוסדות היהודים והציונות, ואחרי המלחמה היה יו"ר קרן היסוד בגולדסגרין.
ב-1925 ביקר בארץ. ב-1927 יסד את המשק הגדול קלמניה (על שם אביו) על שטח בן 1091 דונם ליד כפר סבא, נטע בו פרדסים בהנהלת ברוך בן-עזר (ראב) וסידר משק מעורב, רפת גדולה, לולים לגידול עופות ועוד, ותנובת משקו סיפקה חלק ניכר בהזנת תושבי תל-אביב.
ב-1929, בעצם ימי המהומות, עלה ארצה עם משפחתו להשתקע בה. התישב תחילה בתל-אביב ואחרי שנים אחדות עבר לחיפה. באותה שנה בנה את הקולנוע "עין דור", הראשון בחיפה ואח"כ הוסיף עליו את הקולנוע "עין דור הקיץ" ב-1934 ו"ארמון" ב-1935. פיתח פעילות כלכלית רבת צדדים כיו"ר מועצת בנק אשראי בת"א, מיסד ומנהל בחברות: החברה לאחריות "נציונל" בע"מ, החברה המזרחית למחסני ערובה בע"מ, חברת בוני חיפה בע"מ, האגודה השיתופית "אדיר" בע"מ, חברת "בית הדר" בת"א, הפירמה "גרידינגר את ורנר" בלונדון, החברה להתישבות "יבנה", "פרדס-סינדיקט", החברה הא"י לספנות, החברה הא"י לקירור והספקה, יפו-אורנג' אגודת "עמיר", חברת "לייטוריץ", בנק האכרים, יו"ר וסגן יו"ר בחברות ומוסדות אחרים. ממנהלי נמל תל-אביב. גזבר אגודת יורדי-ים "זבולון". חבר בהנהלת מושב זקנים בת"א. חבר מועצת מכבי וגזבר הכבוד של המכבי העולמי. השתתף בהקמת בית מכבי בת"א. חיבב את הנוער, התענין בשאיפותיו ותמך במפעליו.
העיד לפני ועדת החקירה בראשות לורד פיל שנשלחה לחקור את גורמי מהומות תרצ"ו.
נרשם כמה פעמים בספר הזהב של הקרן הקימת לישראל. היה איש מעשי ובעל מרץ, ממעט בדיבור ומרבה במעשים והערותיו הקצרות היו קולעות. לא רדף אחרי הכבוד.
מכר את משקו הגדול לקרן הקימת לצרכי הכשרה חלוצית.
נפטר בחיפה, ח' אייר תש"ו (9.5.46).
צאצאיו : גיטה אשת עוה"ד גרשון מינקוביץ, אירן אשת שלמה זוננפלד, קיטי אשת צבי שפירא מנהל ביה"ס למסחר "פיטמן" וגימנסיה בלפור בת"א, קלמן, סימה.
זאב וואלפינזאהן ("וועלוויל באבעס", "חכם זאב הירושלמי")
נולד בירושלים, בחודש תמוז תקע"ד (1814), לאביו הרב אברהם משקלוב , מראשוני העולים בתנועת "חזון ציון" של תלמידי הגר"א ודיין לעדת הפרושים האשכנזים בצפת בשנותיה הראשונות, ולאמו בתיה בריינה . למד ב"חדר" ובישיבת הפרושים בצפת בהנהלת קרובו הגאון ר' ישראל משקלוב , בעל "תקלין חדתין" על מסכת שקלים ו"פאת השלחן" בהלכות התלויות בארץ. נרתם מבחרותו לשרות הצבור והיה מרבה בנסיעות ברכיבה כמקשר בין סניפי כולל הפרושים בצפת, טבריה וירושלים. בירושלים היה מתאכסן בבית אחותו טויבה פייגה ובעלה ר' שניאור זלמן שניאורסון. בהיותו בירושלים באחד ממסעיו הגיעתו הידיעה על הרעש הגדול, שהחריב חלק גדול של צפת (כ"ד טבת תקצ"ז) ובו נספו גם אמו ושני אחיו. (אביו היה אז בשליחות הכולל בחו"ל). אז הצטרף לרוכבים במשלחת יהודי ירושלים להחיש עזרה לשרידי הרעש ולהעברת רבים מהם ירושלימה. בין הנפשות שנצלו מתחת עיי המפולת היתה הנערה באבע רבקה , שהוריה וכל משפחתה נספו ברעש. זאב הביא אותה ירושלימה ונשאה לאשה. היא היתה אשת-חיל, נשאה בעול עסקיו הכלכליים הרבים ושחררה את זמנו להיותו פנוי לעסוק בצרכי צבור. היא ילדה לו אחד-עשר בנים ובנות, ומהם נשארו להם בחיים רק שנים: בן-ציון (אבי-אביו של הד"ר י. בן-זאב) ובריינה באשע (אמו של ר' אליהו לנדא ).
הגיע לבקיאות רבה בלשון העברית והארמית, דיבר גם ערבית וספרדית וידע גרמנית והנהלת פנ