חיה שרה מכנס
נולדה בסינסינטי, ארצות-הברית, בשנת תרכ"ח (1868), לאביה ר' אשר זליג בלום , בן למשפחה חסידית מפולין, שעשה עסקים טובים באמריקה.
בשנת תרל"ח, בשנתה העשירית, עלתה ארצה עם הוריה והתישבו תחילה בירושלים. אח"כ הצטרף אביה למיסדי פתח-תקוה ויצא עם משפחתו לגור שם בבית שהתמוטט במהרה ובצריף וסבלו מפגעי הקדחת ותלאות רבות אחרות עד שחזרו לירושלים.
בגלל המצב החמרי הוכרח אביה לחזור לכמה שנים לאמריקה, ולאחר שנתים כתב לאשתו שתבוא אליו עם הילדים מירושלים. אולם האשה לא הסכימה להחזיר את בניה לאמריקה. לפני צאתה לחזור לאמריקה השיאה בתרמ"ג את בתה הבכירה חיה שרה להבחור אהרן ליב מכנס , נתנה לזוג הצעיר חלק מהנחלה שקנה בעלה בפתח-תקוה והשאירה אצלם את שני בניה הקטנים.
חיה שרה גידלה את שני האחים הקטנים ואת 7 הבנים ו-4 הבנות שילדה לבעלה ברוח האבות, חיבה לארץ ומסירות לתורה ולעבודה, והיא עצמה, בשקידתה בעבודות הבית והמשק ובהסתגלותה לחיי כפר ולעמל מתוך הכרת חובה ללא תלונה וללא רתיעה, היתה למופת של אשת-חיל.
נפטרה בפתח-תקוה, כ' אדר תרע"ח.
מרדכי כספי (זילברמן)
נולד בירושלים, י"א ניסן תרמ"ה (1885), לאביו אברהם חיים זילברמן (סוחר, מראשוני המדפיסים ועסקן צבורי בירושלים), ולאמו נחמה רבקה בת ר' משה יהושע יאנובר (דיסקין) , ממשפחת בעל "משכיל לאיתן", ממיסדי מאה שערים.
למד בתלמוד-תורה "עץ-חיים" ואח"כ בביה"ס למל וגמר אותו בהצטיינות בן 14. מצא חן בעיני הקונסול האוסטרי, שהיה נוכח בבחינת הגמר כבעל החסות על המוסד, ונתקבל לפקיד בקונסוליה ב-50 פרנק לחודש (שכר הגון בימים ההם). בשעות אחרי הצהרים עזר להוריו בחנותם ובערבים היה עובד כמזכירו של מרדכי אדלמן , בהנהלת עניני החברה "למען ציון", כתב מכתבים בלועזית בשביל אנשים פרטיים, השתלם בלימודים נוספים וחסך פרוטה לפרוטה שיוכל להמשיך בלימודיו בחו"ל.
כבן 17 נסע לוינה, בהמלצת זאב (וילהלם) גרוס, חלוץ הקומיסיונרים היהודים בארץ, למד בבית-ספר למסחר בוינה ואח"כ במנצ'סטר, גמר את לימודיו בהצטיינות, חזר ארצה ונתקבל למנהל במשרדי גרוס בירושלים, יפו וחיפה.
בשנת תרע"א נשא לאשה את רבקה בת ר' ישראל כהן (נכדתו של הסופר מיכל כהן , ממיסדיו ועורכיו של "הלבנון", ממיסדי נחלת שבעה).
בראשית מלחמת-העולם הראשונה גויס לצבא הטורקי ושרת במפקדה המקומית של ירושלים בפיקודו של רושאן ביי, אדם נאור וליברלי, נתחבב עליו ועל הקצינים הגבוהים הטורקיים, הגרמנים והאוסטרים והשתמש בקשריו לפעול בכל האפשר לטובת הצבור היהודי ולטובת פרטים.
אחרי המלחמה יסד יחד עם שני חבריו מפקידי וילהלם גרוס לפנים (גרוס היה אז בחו"ל) את הפירמה "כספי, דיסקין וקפלן" שהתפתחה בהנהלתו לאחת הסוכנויות הגדולות בארץ לאימפורט, אכספורט וביטוח.
בתר"פ נתקבל כאח בלשכת "ירושלים" של "בני ברית", מילא בה תפקידים מכל הדרגות ובתרצ"ב נבחר לנשיאה.
בתרפ"א השתתף במשלחת הצבור היהודי אל הנציב העליון סיר הרברט סמואל לקבול לפניו על אשמת השלטונות בהתפרצות הפוגרום בירושלים, ובנוכחותו של סיר רונלד סטורס נציב המחוז הטעים גם את חלקו של הלה באשמה.
בתרפ"ה נתמנה לקונסול לטביה בארץ-ישראל. בעת פרעות אב תרפ"ט, כשהמשטרה באה להוציא את שרידי הנפשות משכונת תלפיות, לא נכנס למכונית המשטרה שחיכתה לו, אלא קודם נכנס תחת מטר יריות