פעולותיו הצבוריות: סגן נשיא מועצת שוחרי האוניברסיטה בת"א, חבר הקורטוריון של מוזיאון ת"א, חבר הנהלת חוג הבימה, מהמיסדים והיוזמים הראשונים של החברה העברית "לידע-עם" ועוד.
פרסם מאמרים ומאמרי בקורת על נושאים משפטיים. ספרותיים, היסטוריים ואמנותיים. ידוע כמאסף חפצי אמנות יהודים ושוחר אמנות ואמנים.
ספריתו היא אחת הנדירות והעשירות בארץ המכילה כ-10.000 ספרים בנושאים: יהדות, מקרא, בלשנות, שירה, כתבי-עת וספרי זכרון מראשית תקופת ההשכלה. עשרות אינקונאבלים (הרי"ף - דפוס ראשון, משנה תורה של הרמב"ם מלפני שנת רמ''ב - דפוס רומא, ספר העיקרים של ר' יוסף אלבו שנת רמ"ו, ספר "כבוד אלהים" של הרב אברהם ב"ר יצחק הלוי מיגאש, הידוע כאוניקום דפוס קושטא שנת שמ"ה), מדרשים שאלות ותשובות - ספרים נדירים, אוסף סדורים ומחזורים, ערביםטיקה בכל המקצועות וחקר האיסלאם בצורה מרוכזת.
צאצאיו: יהושפט, מאיר, נועם.
צבי נחמיה בוטקובסקי
נולד בסובאלק, פולין, ח' תמוז תרמ''ו (1886), לאביו יהודה דוד (סוחר, חבר "בני משה", עסקן חובבי ציון, ממיסדי המושבה חדרה, שעלה ארצה להתישב בה בין הראשונים בשנת תר"ן). קיבל חינוך תורני והשתלם בהשכלה כללית בלמוד פרטי.
בתרנ"ה, בהיותו בן תשע, הביאהו אביו אליו לחדרה והיה פעיל שם בחוגי "בני ציון" ועסקן למען הקרן הקימת, אך בגלל הקדחת שתקפה אותו החזירהו לחו"ל, ורק בשנת תרס"ז עלה ארצה שנית וסופית, השתקע בחדרה והתמסר לעבודה חקלאית ולעניני צבור האכרים.
נשא לאשה את רחל לבית וולף מסובלק.
נתמנה למזכיר ועד המושבה, היה במשך 15 שנה מוכתר המושבה ובשנות 1911/14 ו-1931/31 היה ראש ועד המושבה. סידר את ספרי האחוזה העצמאיים של חדרה בתקופת המשטר הטורקי הרקוב, כשהמושבות העבריות ערכו וניהלו בעצמן את ספרי-האחוזה בסדרים טובים ומהימנים הרבה יותר מאשר בטאבו הממשלתי.
במלחמת-העולם הראשונה נאסר בעקב תגרה בשל סיכסוך גבולות הקרקע בין המושבה ובין הצ'רקסים השכנים והיה כלוא בחיפה ובעכו. אחרי שחרורו היה פעיל מאד בעזרה להעברת מגורשי תל-אביב ויפו למושבות השומרון. ושוב נאסר ב"אשמת" פעולה ציונית וחשד בריגול בעת גילוי קשר המחתרת העברית "נילי" והובל לנצרת ולדמשק, אך לא נמצא נגדו חומר מספיק להעמידו למשפט צבאי, ושוחרר.
תוך עבודתו בשרות הצבור נתגלה ככח פעיל ויוצר רב-מעש גם בהיקף ארצי בעניני האכרים והצבור האזרחי. היה מפעילי הסתדרות "האזרח" מיסודו של מאיר דיזנגוף אחרי מלחמת-העולם הראשונה. חבר הועד הלאומי מטעם האכרים (1920/30), חבר הנהלת הועד הלאומי לשעת חירום בראשותו של פנחס רוטנברג (1929/30), כשנעשה נסיון להבריא את עניני הישוב ולחזק את עמדת המפעל הציוני ע"י הנהגה מצומצמת של אנשי-מעשה-ויושר מוכשרים, מזכיר חבר העיריות והמועצות העבריות (1925) בראשותו של מ. דיזנגוף, חבר הועדה הישובית ליסוד "כנסת ישראל" (1929), נציג המושבה בבירור הסכסוך הקרקעי עם ערביי אינפיעת (1929), חבר הועדה הישובית מטעם הועד הלאומי ליחסים עם השכנים (1930), חבר מרכז התאחדות האכרים וראשו מאז התפטרות משה סמילנסקי, ממיסדי בנק האכרים וחבר הנהלתו, ממיסדי בנק הלואה וחסכון חדרה ב-1922 ומנהלו עד יום פטירתו, יו"ר הקונסורציון למפעלים משותפים של חברות הלואה וחסכון ירושלים, ת"א, חיפה וחדרה, חבר הנהלת הבנק המרכזי למוסדות שיתופיים, חבר מרכז הקואופרציה בארץ-ישראל, יו"ר מועצת "פרדס-סינדיקט", יו"ר מועצת אפא"י, יו"ר הסתדרות החקלאים בחדרה וחבר המועצה המקומית חדרה. לקח חלק פעיל בביצוע "התישבות האלף", ביסודו ובביסוסו של כפר-ברנדיס, ביסוד בית-הספר התיכון החקלאי של התאחדות האכרים בפרדס חנה, ובארגון יובל החמשים של חדרה.
היה ציר לקונגרסים הציוניים בשנות 1929 (בו השתתף ביסוד הסוכנות היהודית), 1933, 1935, 1937 (בו היה גם חבר משלחת התאחדות האכרים), 1939.
פעל רבות להבראת חדרה ולפיתוחה וכן לטובת המושבות, הקואופרציה וענינים ישוביים כלליים.
פרסם מאמרים בשאלות חקלאיות וישוביות בשבועון "בוסתנאי" ובעתונות היומית. כתב ספר על חדרה.
נפטר בחדרה, כ"ט כסלו תש"ד (27.12.43). לזכרו הוקם בבית-הספר החקלאי בפרדס חנה "בית בוטקובסקי" מועדון לתלמידים.
צאצאיו: נחמן שלמה ; אביחיל; יהודית ואפרת .