זקת בית יתומים ויתומות על שם בלובשטיין , וכדומה) וכן בפעולה המיוחדת לעזרת רעבים במלחמת-העולם הראשונה. קשה למצוא מוסד-חסד בתל-אביב או בירושלים, שבפנקסיו לא יהיה רשום איזה אקטיב לזכותה - בתרומה, בהתרמה או באיזו עזרה או השתדלות בפעולתו הרגילה או לספק איזה צורך מיוחד (השלמת בנין, ציוד, המלצה, השתדלות, וכדומה). כך, למשל, כאשר בית-הכנסת בכפר-יחזקאל היה זקוק לתיקונים ולהשלמה השפיעה היא על הגבירששון מבגדאד שיבקר במושב ויראה במו עיניו את הצורך ויפתח את ידו לעזרה. כן השתתפה ביסודו ובהחזקתו של בית-הספר המקצועי לנשים מיסודה של אגודת נשים עבריות ובפעולות ארגוני נשים להפצת השפה העברית.
תוך פעילות זו גידלה והשיאה בנים ובנות (בין חתניה: הסופר משה סטבסקי , עורך-הדין יזהר הררי , מפקח החינוך הגופני יהושע אלוף) , והשתתפה עם בעלה ביסוד תל-אביב ובפעולות צבוריות וחברתיות.
כשמלאו לה 70 שנה בשנת תש"ב ערכה לשכת "בנות ברית" מסיבה לכבודה והובעו לה ברכות רבות ממוסדות ומאישים בע"פ ובכתב.
מטעמי בריאות עזבה אח"כ את תל-אביב, מסרה את בית-מסחרה לבנה עזרא ולבתה יוכבד ועלתה עם בעלה להתישב בירושלים.
מרדכי (מקס) זליגמן
נולד בסוונזי, וולס, בריטניה, בשנת תרס"ג (12.10.1902), לאביו חיים. למד ב"חדר", בבית-ספר עממי אנגלי ובקוליג' טכני בקארדיף.
עלה ארצה ביום 21.5.1921. עבד כמה חדשים כפועל בפרדס בפתח תקוה, ואח"כ החל לעבוד במשרות-פקידות על סמך השכלתו וידיעותיו באנגלית. בשנות 1922/28 היה מזכירו של עוה"ד הרי סאקר , בשנות 1923/29 מזכיר של מר משה נובומייסקי ושל חברת האשלג, בשנות 1922/30 מזכיר חברת האחריות "יהודה", ובזמן העדרו של זאב ז'בוטינסקי מנהל החברה בארץ, היה ממלא את מקומו כמנהלה בירושלים. היה מזכיר החברה הארצישראלית לירידים בת"א. ב-1923 היה בין מיסדי בית-הכנסת "ישורון" בירושלים.
תוך עבודותיו הנ"ל גמר את בית-הספר הממשלתי למשפטים, בירושלים, וב-1929 קיבל את התואר עורך-דין ואת הרשיון לעבוד במקצוע. עבד שנים אחדות בירושלים; צרף אליו את עוה"ד אשר לויצקי וב-1933 פתח משרד מיוחד לעצמו בתל-אביב.
נשא לאשה את מלכה בת ברנרד ברט מקנדה.
פעיל בלשכת הבונים החפשים "שרון" (חסות סקוטית) בת"א ופעמים נבחר לנשיאה, ועד לאיחוד שני פלגי הציונות הכללית היה חבר בברית הציונים הכלליים.
ממהומות 1936 ואילך, משהלכו ונתרבו המקרים של העמדת יהודים למשפט צבאי על פשעים פוליטיים בשל מעשים נגד המגמות הבריטיות לחיסול הציונות, היה הוא ברוב המקרים סניגורם של הנאשמים ונמנה על היחידים בין עורכי-הדין שהושיט עזרה משפטית בהתנדבות. ביחוד בשנים האחרונות של מלחמת-העולם השניה ולאחריה התיצב פעמים רבות בפני בתי-הדין הצבאיים ובית-המשפט העליון כסניגורם של אנשי ארגוני המחתרת העברית, אף כי הופעותיו אלה מקלקלות את היחסים בינו ובין אנשי השלטון הבריטי בארץ, כי נאמן הוא לשבועתו כעורך דין להגיש עזרה משפטית לפונים אליו אף במשפטים ובנסיבות בלתי-נעימים.
משהאשימתו הבולשת בפעולות להקלת עלית יהודים ארצה על אף הגזירות הבריטיות לחסימת העליה, נשפט למאסר וישב בכלא (ביחס מיוחד) מיום 6 ביולי ועד 6 בנובמבר שנת 1939, ומשיצא לחפשי שללה ממנו המועצה המשפטית הממשלתית את רשיונו לעסוק במקצוע עורך-דין. הוא ערער על ההחלטה בפני בית-הדין העליון, ובית-דין מיוחד