אליהו זאב הלוי לוין-אפשטיין
בן שמואל , נולד בעיר וולקובישקי (פלך סובאלק) בכ"ד תמוז תרכ"ג (1863).
אביו היה למדן מופלג וסוחר מובהק. למד ב"חדר", ב"תלמוד תורה" וב"ישיבה". בהיותו בן ט"ו עבר לישיבת וולוז'ין. מסבות שונות נאלץ לעזוב את ד.//ישיבה" ולשוב לביתו. שם המשיך להגות בתורת וגם למד רוסית' גרמנית וצרפתית. נצטרף לתנועת חבת-ציון.
בשנת 1894 פרסם מאמר בעתונו של נתן בירנבוים (מתתיהו אחר) "זעלבסטעמנציפאציאן" בשם "רכישת אדמתנו שנית".
השתדל להשפיע על שמ"ר, שיכתוב רומנים בעלי תוכן לאומי.
כשהופיע מאמרו של אחד העם: "לא זה הדרך" היה לוין-אפשטיין אחד הראשונים שנצטרף ל"בני משה", וגם היה מן המיסדים את סניף "בני משה" בורשה. שהשתקע בה לרגל מסחרו.
לרעיון שעליו ללכת לארץ-ישראל הביאה אותו אשה פשוטה אחת. הוא בא אליה לקבל תרומה בשביל חו"צ, אך ההיא אמרה לו: "אם כן, מה אתה עושה כאן ?... לך אל הארץ ההיא והשתתף בנפשך במפעלך". הדברים האלה נכנסו עמוק בלבו.
יחד עם חברו ל"בני-משה" - ר' זאב גלוסקין - יסד את החברה "מנוחה ונחלה", שיסדה מושבה גדולה וחשובה בא"י - היא רחובות.
לשם סדור הקניה לחלוקת החלקות באדמות דורן, שקנתה חברת "מנוחה ונחלה", נשלח לא"י, כדי להניח את היסוד לרחובות.
באין דירה ברחובות התישב עם משפחתו בראל"צ, בבית שהיה לא רחוק מהיקב, וחלה עם משפחתו במחלת הקדחת. אך לא נבהל מהמחלה, ונשאר על מקומו. לא קבל בעד כל הזמן שבילה בארץ כל משכורת, כיון שהיה מתפרנס מהכנסות בית המסחר של האחים לוין-אפשטיין בורשה. את משכורתו שהיה צריך לקבל היה מקדיש להכנסת אורחים ולמתנות לפקידים הטורקים.
הוא עזר לחברו, זאב גלוסקין, ביסוד חברת ה"כרמל" - היא חברת "כרמל מזרחי" כיום.
יצא לחו"ל ליסד חברות סניפים לה"כרמל" ברוסיד. ובפולין, בשנת 1900 נסע לארצות הברית וש6 יסד חברת "הכרמל", ועמד בראשה ובמשך כמה שנים היה גזברה של ההנהלה הציונית שם.
בשנת 1915 יצא לארצות אירופה והשתתף בפעולת מדינית בעניני היהודים, ובשנת 1917 יצא בשליחותו של נשיא ארה"ב - וילסון, ביחד עם הפרופ' פרנקפורטר והגרי מורגנטוי לספרד בעניני ארץ ישראל. בשנת 1918 הגיע לארץ ישראל, בדרגת קולונל של הצבא האמריקני, עם הגדוד העברי מאמריקה ושהה בארץ עד 1920 (בארץ התעסק כל אותו הזמן בהגשת עזרה לנגועי המלחמה. השתייך גם למשלחת הרפואית "הדסה" שהגיעה אז לארץ). צורף באותו פרק הזמן ל"ועד הצירים".
בשנת 1921 ארגן באנגליה ובארצות הברית הפצת תוצרת "בצלאל". בשנים 1925-1923 היה פעיל בעניני היא"ס באירופה ובארץ ישראל. בשנת 1925 חזר לארה"ב.
בתחילת 1932 בא לא"י והביא בשורה לתימנים שברחובות על "קרן רוקח" לבנין בתים לפועלים תימנים. וכעבור זמן קצר החלה הקרן פועלת, הניחה את היסוד לבנין בתים ש"בשכונת מרמורק". כעבור זמן חזר לארה"ב, בתנאי מוקדם לשוב בסוף הקיץ לארץ ישראל. אך בינתים חלה וביום י"ד בתמוז תרצ"ב נפטר. הארון הובא לא"י, והוא נקבר ברחובות במושבה שידיו הניחו את היסוד לבנינה.
שנים מספר לפני פטירתו העלה על הכתב את פרקי זכרונותיו, והדפיסם בראשונה ב"בוסתנאי", ואח"כ הופיעו בספר. בספר הנ"ל מגולל המחבר את היסוד לבנין בתים בשכונת מרמורק. כעבור זמן יסוד רחובות, יסוד וביסוס "כרמל מזרחי".
ד"ר משה ירדני (זקהיים)
בן הרב אברהם (רב ומו"צ בקובנה, במושבה ליפון (פלך וילנה), בווליה, פלך גרודנה ואח"כ מו"צ ומ"מ בסימפרופול. בתרפ"ה עלה לא"י. מחבר הספרים "נטעי איתן" ח' חלקים, התורה והמלאכה, חזון העולם ובכתב יד תולדות ישיבת וולוז'ין), אמו עטרה מלכה בת הרב הלל דוד הכהן טריווש מוילקי (מחבר הספרים "ונגש הכהן", "עבודת הכהן", "עדן גנים" ועורך "הפסגה"), נולד בשנת תרמ"ז (20 באוגוסט 1887) בעיר וילקי פלך קובנה (ליטה).
נתחנך לכתחילה ב"חדר"' וכשגדל למד בבית ספר ממשלתי בקובנה ואחרי שסיים גם בו את חוק למודיו, למד באוניברסיטאות: גיסן, לוזן וברן.
בשנת 1912 גמר את חוק למודיו באוניברסיטה וקבל את התואר דוקטור לפילוסופיה.
עוד בלמדו באוניברסיטה היה ממיסדי האגודה של סטודנטים ציונים - "החבר" ממיסדי ויו"ר הא