גודות הציוניות בגטינגן, גלזנקירכן והאגן בגרמניה. נבחר לחבר מרכז "תרבות" בליטא ול"מרכז ציוני ליטא".
היה במשך שנים (1933-1924) מנהל הגימנסיה העברית בוילקובישקי שבליטא ומיסד בית ספר למלאכה שם, ביחד עם ליב קרבלסקי, אבא סובולביץ, אבא זייברג ופרץ זילבר.
בתרפ"ג יסד ביחד עם הרב ד"ר אשלבכר, הרב ד"ר האן באסן, "בית ועד עברי" שנערכו בו הרצאות מדעיות בעברית בהשתתפות טובי העברים בגרמניה.
בארץ ישראל ביקר בפעם הראשונה בשנת 1925 ועשה בארץ כשני חדשים. בחזרו לחו"ל יסד אחרי הכנה מרובה מסדר מיוחד "בן-יהודה" לדבור העברי.
בשנת 1933 השתקע בארץ.
השתתף בקונגרס הציוני העשירי בבזל כציר האגודה הציונית בברן, והשתתף עוד בכמה ועידות וקונגרסים ציונים, בכנסיה העברית בברלין ובועידה העברית בוינה.
פרסם מאמרים על עניני תרבות בעתונים: "ברלינר טאגעבלאט" ו"פרנקפורטר צייטונג", "הזמן", "העולם", "הדואר", "הד ליטא", "נתיבות", "הארץ", "דבר", ועוד.
הוציא ספר בגרמנית על הידרציבים אנאורגניים (גטינגן, 1919), פרסם מאמרים בעתונים הימיים. הוציא שני קובצים בשם "דבר עברית" בעריכתו, וגם "ילקוט עברי" וחוברות בשם "הספרות הליטאית העממית".
מוכנים אצלו לדפוס הספרים והחוברות : "מדבר, איבה ? !". עומדים להופיע "ספר הסופרים" - לכסיקון של סופרי ישראל, "שלשים וששה דורות בישראל", "ספר יוחסין" ו"זכר לאברהם" (זכר לאביו).
עורך "לכסיקון ביאוגרפי".
בארץ עוסק בעיקר בהוראה בבתי ספר שונים. מתעסק כמו כן בעבודה צבורית והיה ממיסדי "אגוד יוצאי ליטא" וממיסדי הגימנסיה ברחובות. מזכיר של האגודה "לחקר תולדות יהודי ליטא", שתפקידה להוציא "ספר זכרון ליהדות ליטא".
בתרפ"א נשא לאשה את אסתר טוני בת שמואל פרנק, ממשפחה ותיקה שישבה במשך 300 שנה בעיר נידאו בוסטפליה (גרמניה).
הרב יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי
נולד בלאחוביץ, פלך מינסק, ט"ו טבת תרל"ב (1872), לאביו ר' אהרן ולאמו טויבא בת הרב משה פיזיצר מבריסק, שעלה ירושלימה בתרל"ג. בתרל"ו נתיתם מאביו. בתר"מ נישאה אמו להגאון רבי יהושע רבינוביץ, רבה של קהלת נישוויעז ונתגדל כשנתים בבית אביו-חורגו.
בתרמ"ב נשלה ירושלימה אל אבי-אמו ר' משה פיזיצר, למד תורה בת"ת "עץ חיים" ואח"כ בישיבת הבחורים ובישיבה העליונה של המוסד ולמד דרכיחייב של קדושה וטהרה מאביו-זקנו. בתר"ן נשא לאשה את בתו של ר' בנימין ביינוש בן הגאון רבי שמואל סלנט, רבה של ירושלים, למד תורה מפי רבי שמואל ומשנת תרנ"ז שימש על-ידו בהוראת איסור והיתר ובשאלות-ותשובות, אך כשנזדמנה לו משרה של דיין מורה-הוראה בשכר, סירב לקבלה. לעומת זאת סייע לכמה מחבריו, גדולים בתורה, הן להשתלטותם בלי דאגת המחיה (אברכים שהתמסרו ללמוד ב"פרישות" - לגלות מביתם וממשפחתם וללמוד בעיר אחרת - היה שולח אותם ליפו אל ר' משה בצלאל טודרוסוביץ , אבי דוד תדהר , והוא, בסיועם של ר' בצלאל לפין , ר' זרח ברנט ור' חיים צבי רובינשטיין, היה מספק את צרכי קיומם) והן בהמלצה לטובתם שיקבלו משרה של מו"צ או רב.
כשנפטר חותנו בחוהמ"ט תר"ס נכנס להנהלת ישיבת "עץ חיים" ובשנים הראשונות היה גם ר"מ ומגיד שיעור לבחורים המשתלמים. מאז הוא מנהל את הישיבה לכל דרגותיה ושוקד על גידולה בחומר וברוח. בעת כניסתו להנהלה היה מרכזה בעיר העתיקה ולד, סניף אחד במזכרת משה, ובמשך הזמן הוסיף עליה סניפים ומחלקות בשכונות שונות ויסד את המרכז ב' במחנה יהודה, שהוא כיום המרכז העיקרי. יסד את החנויות ששכירותן קודש לישיבה והמהוות גרעין למרכז מסחרי במחנה יהודה, יסד את שכונת עץ חיים בכניסה המערבית אל העיר, וכן השתתף ביסוד השכונות שערי חסד, נוה שאנן ונרה ישראל, שבתרפ"ט התמזגו לשכונה אחת.