רת אריגים בארץ, היות והיו שמכרו את התוצרת לשוק השחור ולארצות השכנות, ולא התענינו יותר בקונים הקבועים שלהם.
בשנת 1937 נבחר להנהלת ארגון הסוחרים בפתחתקוה.
בשנת 1938 נבחר למועצת אשראי וחסכון, בנק בפ''ת.
בשנת 1941 נבחר להנהלת התאחדות בעלי הבתים, בשנת 1942 נבחר להנהלת הגוש האזרחי במקום.
בשנת 1943 נבחר להנהלת התאחדות הציונים הכלליים וביוני 1946 כשהתאחדו הציונים הכלליים א' וב' נבחר להנהלה המשותפת.
יהודה קורט בלומנפלד
נולד במאגראבובה (כיום, טרויבורג), פרוסיה המזרחית, בשנת תרמ"ד (29.5.1884).
לאביו רודולף בלומנפלד (שופט).
נתחנך בנעוריו ברוח התבוללות, בי"ס חקלאי, גימנסיה ובאוניברסיטאות: ברלין, פרייבורג וקניגסברג.
כשהיה סטודנט נצטרף לתנועה הציונית ונעשה מנהיגו של הנוער הציוני האקאדמאי, ואח"כ - אחד מן המנהיגים המובהקים ביותר של הציונות בגרמניה.
משנת 1909-1914 שימש כמזכיר כללי של ההנהלה הציונית העולמית, שמושבה היה בברלין.
בשנות 1910-1914 מראשי מחלקת התעמולה של הנהלה הציונית. מארגן, נוסע קבוע באירופה ומיוצרי מצע אידיאולוגי לציונות במערב אירופה.
בשנות 1913-1914 עורך השבועון הציוני "דיוועלט''.
אחר מלחמת העולם הראשונה - ממיסדי קרן היסוד ומראשי מטיפיה.
חבר הועד הפועל הציוני משנת 1920.
בשנות 1924-1933 היה נשיא התאחדות ציוני גרמניה.
בשנת 1933 עלה לארץ (ביקר אותה 5 פעמים קודם לכן. לראשונה - בשנת 1913).
מאז שנת 1933 חבר הדירקטוריון של קרן היסוד.
היה מראשי האגף הפרוגרסיבי של הציונות הכללית ומתומכיו הנאמנים של ד"ר חיים ויצמן. השתתף כציר בכל הקנוגרסים הציוניים, מן הקונגרס הציוני התשיעי (1909) ואילך וחבר הנשיאות באחדים מהם.
נשא לאשת את ג'ני לבית הורביץ. יוצר האגף הדמוקרטי של "ציונים כלליים א'".
יוצר "קדמה" של ציוני גרמניה בא"י.
כתב מאמרים רבים בעניני הציונות ויהודי גרמניה.
צאצאיו: שתי בנות ובן.
אליהו טמלר (גונדר יהושע)
נולד בשנת תרע"ט (10.7.1919) בצ'רנוביץ (רומניה). לאביו ד"ר אברהם טמלר. התחנך בבית ספר עממי ותיכוני כללי. היה חבר תנועת הנוער "חשמונאיה" (בהיותו בגיל 13 מת עליו אביו).
עלה לארץ כמעפיל באניה "פאריטה" בשנת 1939. בבואו ארצה התגייס לפלוגות העבודה של בית''ר, והיה בפלוגות שונות החל בשוני וגמור בנהריה.
משנת 1939 היה פעיל בשורות "הארגון הצבאי הלאומי". נעצר על ידי הבריטים במרץ 1942 ונשלח למחנה הריכוז במזרע ושוחרר ממנו במרץ 1943.
לזכותו יש לזקוף עשרות פעולות צבאיות שנערכו נגד הבריטים בתכנונו ובביצועו. חינך מפקדים וחיילים רבים למחתרת. מסוף שנת 1944 ועד דצמבר 1945 היה מפקד חטיבת הקרב של הארגון הצבאי הלאומי במחוז פתח-תקוה, שאז הועבר להיות מפקד חטיבת הקרב במחוז תל-אביב.
באפריל 1946 יצאה גונדה של חיילי המחתרת לערוך פעולות חבלה במתקנים בריטיים בדרום. מאחר ששיבתם התעכבה, יצא אליהו עם אחרים לפגוש אותם. לאחר נדודים מיגעים נתפס עם חברו בחולות בת-ים ע"י צבא בריטי. הם יכלו להציל את עצמם לו היו זורקים את הנשק, אולם לא הסכימו להפרד מהנשק, באשר הנשק הוא יקר מכל. "אנו נלחמים ומסכנים את נפשנו על מנת להשיגו. כאשר מישהו חוזר מפעולה בלי נשק אין לכפר על חטאו" - כפי שאמר באותו מעמד. נאסר תחת השם "יהושע סנד " ונידון בבית דין צבאי בריטי לשבע שנות מאסר בעד נשיאת נשק.
שנתיים ישב במאסר, עד שהצליח להמלט מבית הכלא הבריטי בירושלים (20.2.48).
חזר תיכף לעבודה פעילה בשורות הארגון ונתמנה לחבר מחלקת התכנון המרכזית שעל יד המטה הארצי של האצ"ל. פעילות הורגשה מיד. הוא מתכנן והולם