למען בנין הארץ בחומר וברוח, ושליחי הארגונים הדתיים מהארץ מצאו אצלו סעד והדרכה. פעל גם למען הקרנות והמגביות והשתתף בועידותיהן ובתעמולה למענן, ורעיתו הרבנית היתה פעילה שם בהנהגת נשי מזרחי, ובנו ובתו היו פעילים בהנהגת תנועת הנוער "השומר הדתי", ובית הרב שימש אכסניה לאספותיה.
בשנת תשט"ו עלה לארץ עם ביתו והשתקע ברמתגן. כאן מצא לו חוג מתרחב של באי ביתו ושומעי תורתו ותפילתו, ורבים מוקיריו גם שלא מהחוג החסידי והחרדי. אין הוא מקבל "פדיונות" ותמיכות מהציבור, אלא מנהל את רבנותו כ"חובב" לא פרופסיונלי. ואדרבה, ידו פתוחה לעזרת מפעלי תורה וחסד ונצרכים יחידים, וכולם מתקבלים בסבר פנים יפות, בלא לבדוק במידת-אמונתם ואדיקותם. בין הבאים גם בעלי השכלה גבוהה ואישי ציבור ודיפלומטים, וכולם מוצאים ענין ועונג רוחני בשיחה עמו. גם הרבנית ממשיכה בפעילותה בענין צדקה וחסד במסגרת ארגון נשי מזרחי ובנות ברית.
צאצאיו: ד"ר פנחס (מנהל פעולות המוח האלקטרוני במכון וייצמן ברחובות), מרגלה (ד"ר לפילוסופיה).
יצחק אליעזר ילין
נולד לאביו ר' דב-בער ילין (בנה מחדש "השטיבל" של חסידי סטולין בגרודנה, אחרי שעלה באש, סוחר עורות) ולאמו מייטה בת ר' שמואל יצחק סטרלץ, ביום י' ניסן תרע"א (26 מרץ 1911) בעיר גרודנה שבפולין (עכשיו רוסיה הלבנה).
קיבל חינוך מסורתי אדוק. למד בילדותו אצל רבי אח''כ ב"חדר" ומשנוסדה בעיר גרודנה הגימנסיה העברית "תרבות" היה מראשוני תלמידיה, על אף לחץ קרובי המשפחה לא להפקירו - לחינוך חילוני חו"ח. דודו היה ר' אברהם גלברט ז"ל, רבה הראשי של גרודנה במשך 50 שנה.
בהגיעו לגיל 14 היה ממיסדי בית"ר (השחר) בגרודנה וברית הצה"ר.
השתתף בועידות הארציות של התנועה בפולין, במפקד קן בית"ר בגרודנה והופיע באסיפות-הסברה, בערי ועיירות הסביבה.
בינואר 1930 עלה לארץ יחד עם קבוצת העולים הראשונים של בית"ר מפולין. שירת בפלוגות הגיוס של בית"ר ברחובות. היה חבר האצ"ל ומראשוני פלוגת הגיוס של בית"ר בגליל (ראש-פנה) והיה ממפקדי הפלוגה.
השתתף בפעולות נגד השלטון הזר, החל מהפגנה נגד שילס (סגן מיניסטר המושבות הבריטי) ונידון אח"כ למאסר במבצר עכו יחד עם כל אנשי פלוגת בית"ר בראש-פינה לרגל פעולת ההתנגדות למפקד האוכלוסין.
עם צאתו מבית הסוהר נתמנה לקצין נציבות בית"ר בארץ ישראל ומזכירה הכללי וכן להנהלת פלוגות הגיוס ובשליחותם השתתף בועידות העולמיות של בית"ר, והצה"ר, והצ"ח.
ב-1932 טיפל באירגון עליית המעפילים ואף עמד בראש כמה קבוצות שהובאו על ידו לארץ דרך הגבול הצפוני.
נשא לאשה את מרים בת יהושע השל ויסמן (חברת קן בית"ר גרודנה מילדותה). היה מראשוני ומיסדי ארגון עובדי הצה"ר ובית"ר וקופת חולים לעובדים לאומיים. עמד בראש הועדה למען משפחות העוצרים ואחר כך חבר נשיאות "לאסירינו", שהוקמה על ידי הועד הלאומי.
בתקופות שונות שימש מזכיר כללי של מרכז הצה"ר, שלטון בית"ר העולמית וההנהלה הראשית של "קרן תל-חי" וברית חרות הצה"ר. כן השתתף בקונגרסים הציונים החל מהקונגרס הציוני הכ"ב. עתה חבר ההנהלה העולמית של ברית "חרות-הצה"ר, חבר מרכז החרות יחבר ועדת הביקורת העליונה של בית"ר.
"פרסם מאמרים ורשימות בעתונות הרביזיוניסטית והבית"רית, החל מ"דואר היום" כן ערך חוברות וקובצים שונים.
ב-1959 ערך והוציא קובץ בעברית ואידיש "גרודנה".
מ-1951 פעיל בשטח ענף הקולנוע, קודם כמזכיר כללי של התאחדות בעלי בתי הקולנוע בישראל ואח"כ מנהל כללי של איגוד ענף הקולנוע. עורך והוציא את הביטאון הקבוע של האיגוד "ידיעות איגוד ענף הקולנוע".
נמנה על מיסדי "מסדר ז'בוטינסקי" ומשמש כעת בתפקיד נגיד המסדר.
מראשית 1958, הנו חבר מועצת עירית רמת-גן.
פעיל באירגון יוצאי גרודנה בישראל ועם פטירת נשיאו הראשון ד"ר ש. צ'רטוק , נבחר כיושב ראש ועד ארגון יוצאי גרודנה בישראל. צאצאיו: יהושע עו"ד, (רעיתו דינה בת ניסן שביב וילדם עופר). זאבה (סמלת בצה''ל), אהרן, מתניה-דב.