ישראל דרורי (פרנקל)
נולד בשנת תרס"ז (10.12.1906) ביארוגה שברוסיה.
לאביו ר' אברהם (מו"צ, שו"ב וש"ץ במוהילב פודולסק, מצאצאי רבי לוי יצחק מברדיצ'ב) ולאמו בלה בת מרדכי. למד בחדר, בישיבה במוהליב פודולסק, ואחרי מלחמת העולם בבית-ספר תיכון בבסראביה ואח"כ היה שם חבר פעיל בהחלוץ.
עלה לארץ בשנת 1924. עבד בכבישים ואח"כ בחקלאות (זמן-מה כחבר קבוצת-פועלים) בראשון לציון, נס ציונה ורחובות. גמר את בית-המדרש למורים בבית הכרם ועבד בהוראה.
ב-1939 נשא לאשה את רות בת דוד סולגין. (נפטרה ברמת גן, ו' טבת תשי''ח).
בשנים 1949-48 עבד בשליחות הסוכנות היהודית כמפקח על בתי-הספר העבריים במחנות שארית הפליטה בגרמניה. כעת הנו מנהל בית הספר החשמונאים ברמתגן, חבר ועד הסניף והמועצה הארצית של הסתדרות המורים, חבר מועצת מפא"י סניף רמת גן, פעיל בועדת התרבות של עירית רמת גן. פרסם מאמרים אחדים על נושאים פדגוגיים ב"הד התנוך".
צאצאיו: ישי (בוגר בית ספר של "אורט"), בלהה (לומדת אמנות שימושית).
יצחק פאר (פרציק)
נולד בשנת תרמ"ג (10 לאוקטובר 1883) באוסטרובצה (פולין).
לאביו ר' יעקב פרציק (שהיה חרשתן, מחסידי גור) ולאמו בילה בת שלמה מינצברג. חניך החדר וישיבת גור. מילדותו נמשך לחזנות, ובהיותו בעל קול ערב, הירבה לשורר אצל חזנים.
בגיל 18 עזב את עיר מולדתו אוסטרובצה ונסע לטרנוב שבגליציה, לשיר אצל החזן הנודע משה בצלאל טוביאנסקי. כעבור שנתים נסע לקראקו ושם שר אצל החזן לייזרקה גולדברג . אח''כ עבר לפרנקפורט-דמיין, לשם השתלמות במוסיקה דתית. כעבור שנתים נסע לוינה ונתמנה למנצח על המקהלה בבית הכנסת של יהודי פולניה בוינה. במשרד. זו שימש עד פרוץ המלחמה העולמית הראשונה. כנתין רוסי גורש על ידי ממשלת אוסטריה עם יתר נתיני רוסיה להונגריה. שם הושב במחנה של אזרחים בעלי נתינות של מדינת אויב. כתום שלוש שנים שוחרר וחזר לאוסטרובצה. משם נסע לסוסנוביץ ושימש כמורה למוסיקת בבית-הספר של "המזרחי" במקום. מסוסנוביץ נסע לעיר ברטיסלבה שבצ'כוסלובקיה, וניצח על המקהלה בבית הכנסת של היהודים האורטודוכסים שעל שם רבי עקיבא שרייבר זצ"ל. מברטיסלבה חזר לוינה וניצח שנית על המקהלה בבית הכנסת של יהודי פולין.
בשנת 1933 עלה לארץ.
פתח מכון ללימוד חזנות.
העמיד תלמידים רבים וביניהם חזנים מפורסמים כיום, כיצחק מן מחיפה, יצחק חולודנקו מפתח תקוה, סמק חזן בית הכנסת של אחוד שיבת ציון בתל-אביב ואחרים.
בן למדה אצלו חזנות הזמרת הנודעת חנה אהרוני. הוא גם ידוע כמלחין הכותב לשירים עממיים. עד כה חיבר מנגינות לשיריהם של המשוררים: אברהם ברוידס, לוין קפניס, יעקב רימון, אהרון רבינוביץ, מנחם ברגמן ועוד. ביחוד התמסר לשירי ילדים. חוברת ראשונה למנגינות לשירי ילדים נתפרסמה בהוצאת פ. ניידט בשנת 1951. במפגן הזמר הישראלי שהתקיים ביום 26.11.60 בביתהסופר על שם שאול טשרניחובסקי זכתה במקום הראשון מנגינתו לשירו של אהרון רבינוביץ "חילים יהודים צועדים" שהופיע בהוצאה מיוחדת, מלים ותווים, לכבוד המאורע.
כן זכתה מנגינתו לשירו של יעקב רימון "בוקר בא'' המשודר בתחנות השידור של מערב גרמניה כשירת בוקר.
חוברת שניה למנגינות לשירי ילדים הופיעה בדצמבר 1961 בהוצאת פ. ניידט לשיריהם של המשוררים : אברהם ברוידס, אהרון רבינוביץ ויעקב רימון. משיריו מושמעים ברדיו "קול ישראל" ומושרים על ידי הזמרת הנודעת חנה אהרוני.