השנייה, מצאו בין שברי כלים וקירות את גופתו המרוסקת. בעת שהכין מוקש ביתר עם עוזרו, הבחין בנצוצי הפתיל של המוקש שהכין. הבין שלא יוכל למנוע את קרבנו ורצה להציל את חברו. הצמיד את המוקש לגופו כדי להגן על חברו - והצילו.
פצוע קשה הועבר לבית החולים "הדסה" ושם הוציא את נשמתו.
יצחק לדור (לדרמן)
נולד בעיירה ז'רבקובו על יד אודיסה (רוסיה), י''ג אדר תרס"א (15.2.1901).
לאביו פרץ לדרמן (ממשפחת חב''ד) ולאמו רבקה בת בן-ציון ציל. קיבל חינוך מסורתי בחדר, בבי"ס עממי, בגמנסיה ובבי"ס גבוהה למשפט וכלכלה באודיסה.
היה פעיל בתנועה הציונית.
בסוף 1914 עם סיום הלימודים באוניברסיטה הפקולטה לכלכלה - נאסר כפעיל בתנועת "צעיריציון" ו"החלוץ". גורש למקומות רחוקים - קלמקיה, קזרסט וסיביר, וטולטל ב-17 בתי כלא שונים, בס"ה במשך ארבע שנים.
בסוף 1924 נבחר לחבר מרכז החלוץ ברוסיה.
בנובמבר 1928 הורשה לצאת את רוסיה ולעלות לא"י.
בירושלים עבד כפועל בנין ובאותו זמן נרשם כתלמיד לאוניברסיטה העברית. עבד אצל ד"ר ארתור רופין ועזר לו בהכנת ספרו ה"סוציאולוגיה היהודית", בחלק הנוגע למצב יהודי רוסיה.
בשנת 1929 הוזמן להיות מורה בחיפה, ולאחר-כך בתל-אביב. מאז עבד כמורה בבתי-ספר תיכוניים שונים ובעיקר בבי"ס תיכון "גאולה" בתל-אביב במשך 24 שנים.
בשנת 1945 נשא לאשה את מרים בת מרדכי ויסמן. בשנתים האחרונות מנהל בי"ס תיכון ברעננה.
באותו זמן עצמו עבד כמרצה מטעם מוסדות וארגונים שונים - הועד הפועל של "ההסתדרות", "ויצ"ו", בקורסים של המשרד לחינוך ותרבות בשביל מורים משתלמים וכו'.
במשך השנים הנ''ל הוציא חוברות וספרים על; גיאוגרפיה כלכלית של א"י, גיאוגרפיה כלכלית של אסיה והמזרח הקרוב, כלכלה מדינית, ולאחרונה פרסם ספר על תולדות התישבות היהודים בא"י, "התישבותנו בארץ, תולדותיה וצורותיה" (הוצאת אופק, מהדורה שלישית 1952, מהדורה שניה, אשר יצאה בעצם מלחמת העולם השניה. תורגמה על ידי הלשכה לעלית הנוער שעל יד הסוכנות העברית לשפות: גרמנית, ספרדית, בולגרית, הונגרית ורומנית), כעת מכין המחבר לדפוס את המהדורה הרביעית של ספרו זה.
באותו זמן לא פסק מלהשתתף בעתונות ובירחונים שונים בכתיבת מאמרים בעיקר על נושאים חברתיים, כלכליים וחינוכיים.
אח בבני ברית ברמת-גן.
במשך שנים השתתף בכתיבת מאמרים ב"מעלה" ב"הפועל הצעיר", וב"דבר".
היה חבר פעיל ב"הגנה" וב"נוטרות" (ב-1938 במשמר העמק), ובמלחמת העצמאות בתשי"ח.
בתו: שולמית אשת יוסף לוי (מאשתו הראשונה).
יוסף לוי (גונדר עוזי)
נולד בהר-טוב לאביו ישראל לוי , ביום כ' תשרי תרע"ז (17.10.1916).
קיבל חינוך בבית-הספר המקומי.
אחרי מאורעות תרפ"ט (1929), כשהמשפחה חזרה להר-טוב, ארגן את הנוער המקומי והדריכם בספורט.
בשנת תר"ץ (1930) עברה המשפחה לפתח-תקוה והמשיך את לימודיו בבית-הספר של פיק"א, אך עוד לפני סיימו את חוק לימודיו ובטרם מלאות לו ארבע עשרה שנה היה נאלץ לעזור בכלכלת משפחתו ונכנס לעבוד במשרדי הדואר. את השכלתו לא הזניח והיה ממשיך ללמוד בדרך ההשכלה העצמית. גוף חסון היה לו והספורט היה חביב עליו. היה פעיל באגודת "מכביאבשלום" המקומית ויצאו לו מוניטין כשחקן נבחר בכדור-יד וכדור-סל.
בשנת תרצ"ה (1935), בהיותו בן 18, החל עובד במחצבות מגדל-צדק.
עם פרוץ מאורעות תרצ"ו (1936) נכנס ל"הגנה". לאחר פעולות תגובה נמרצות נגד הערביים מצד הארגון הצבאי הלאומי, נאסרו רבים מבני הנוער בפתח-תקוה ונשלחו למחנה המעצר בצריפין. ביניהם היה גם הוא. בעת מעצרו בצריפין נזדמן לו לתהות מקרוב על הלכי הרוח של העצורים הפוליטיים במחנה המעצר והושפע מאישיותו של המפקד דוד רזיאל (ראה כרך ב', עמוד 976) שהיה עצור אף הוא.
בפרוץ מלחמת העולם השניה שוחרר ממחנה צריפין ומיד אחר-כך מצא את דרכו לשורות אצ"ל (ארגון צבאי לאומי).
נשלח לקורס "סגנים", סיימו בהצלחה ותיכף קיבל לפיקודו שתי קבוצות מטובי הנוער הבית"רי בפתח-תקוה.