אברהם טטנבום
נולד בעיר ניוקסטל (אנגליה) בשנת תרנ''ח (29.12.1898).
לאביו ברוך טטנבום ולאמו יהודית בת משה שמעון לב מפיעסק (בן למשפחה מסורתית שהיגרו מרוסיה לאנגליה).
קיבל חינוך מסורתי וכללי. גמר את לימודיו בהצטינות.
היה פעיל בחוג ציונים צעירים.
בגיל 18 עבר ללונדון כמזכיר בתנועה ציונית.
במלחמה העולמית הראשונה התנדב לגדוד העברי - בפקודתו של קולונל אליעזר מרגולין (ראה כרך ה', עמוד 2324) ועלה עם הגדוד לא"י בשנת 1919.
יחד עם שאר הגדודים העברים (40.39.38 רויאל פיזיליערס) נלחמו בצבא התורכי.
עלה לדרגת סרג'נט מיז'ור.
היה מהראשונים שנכנס לדמשק (סוריה) מיד אחרי הכיבוש, ועל זרועו סמל המגן דוד. יהודי דמשק ראו בו ובחבריו את המלאכים המבשרים את גאולת הארץ. הם נשקו את הסמל ובכו מרוב שמחה.
אחרי הכיבוש חזר לארץ ונשא לאשה את בת דודתו, ילידת הארץ, מלכה בת חייקל ושרה שיף מראשוני בוני נוה שלום ביפו (ראה את הערך שלהם בכרך זה). מלכה נולדה ביפו.
ביתם שימש למרכז רוחני לחברי הגדוד בארץ.
נתקבל לעבוד בשרות הממשלה המנדטורית. במשך 26 שנות שירותו, נשא בתפקידים אחראים שונים, כעוזר: לנציב העליון ולמזכיר הראשי.
הרבה שנים היה מראשי מחלקת העליה הממשלתית בירושלים ואח"כ ביפו.
היה מסביר פנים לדורשיו והעובדים עמו - יהודים וערבים - היבנותו והוקירוהו ונהנו מעזרתו והדרכתו.
היה פעיל בהבונים החפשים וכיהן בלשכתו, לשכת ירושלים כנשיא.
השתלם במשפטים וקיבל תואר עורך-דין. במשך עבודתו במזכירות הראשית בירושלים, היו מתיעצים עמו על בעיות חוקיות.
במלחמת העולם השניה, לקח חלק פעיל בארגון ההגנה האזרחית, אשר בפיקוחה של ממשלת המנדט.
בנו הבכור טוביה, התנדב בין הראשונים לצבא הבריטי לפי צו המוסדות הלאומיים, ושירת בחיל האוויר המלכותי. נפל בזמן התבוסה ביון, ביום י"ז ניסן תש''א (24.4.1941).
האסון פגע קשות בבריאותו של האב, ממנה סבל עד יומו האחרון.
עם גמר המלחמה וכיבוש גרמניה, נשלח לגרמניה בתפקיד קצין קשר בין שלטונות הכיבוש בדרגת קולונל מטעם משרד החוץ הבריטי בלונדון.
בשנת 1947 עבר באותו תפקיד וניהל את הועדה המאוחדת בוושינגטון.
בחמש השנים האחרונות לחייו, אחרי שפרש מעבודתו, גילה נטיה לציור ואף השתלם בבית ספר לציור בלונדון. את תמונותיו הציגו בתערוכות הציירים שמה. ניבאו לו עתידות כצייר בעל סגנון מיוחד.
נפטר בלונדון, כ"ג אייר תשט"ו (15.5.1955).
בניו: טוביה, רפאל (ראה את הערך שלו בכרך זה), דניאל.
מהנדס יוסף מנדלסון
נולד בעירה מכנובקר (אוקרינה) בשנת תרנ"ו (1896).
לאביו ראובן מנדלסון ולאמו צפורה לאה. קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה. גמר בהצטינות בי''ס תיכון בברדיצ'ב, המשיך השכלתו בהנדסה באוניברסיטה של ליז ובאקדמיה של מכרות במונז.
בשנת 1914 עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הצטרף למתנדבים בצבא הבלגי והשתתף בקרבות נגד הגרמנים. נפצע פעמים אחדות ונשלח לרוסיה דרך ארכנגלסק לפטרוגרד יחד עם גדודים מעורבים של חילים בלגים וצרפתים שנלחמו ביחד בחזית האוסטרית.
אחרי שנפצע, קיבל רשיון משר החינוך להיבחן ע"י האינסטיטוט התכנולוגי בפטרוגרד.
בימי המהפכה השתתף בועד המרכזי של כל הסטודנטים. אירגן את המשטרה בפטרוגרד ונתמנה למפקדו של הדומה.
בשנת 1919 חזר לאוקראינה וניהל 4 ארגוני הגנה עצמאיות נגד הפורעים של פטלורה . נפצע קשה וכעבור שנה חזר לפטרוגרד, וגמר את האינסטיטוט הטכנולוגי וקיבל תואר מהנדס.
בשנת 1922 היה ראש החלוץ בפטרוגרד. יסד קומונה של חלוצים עם בתי מלאכה שעבדו בשביל משרד החינוך הממשלתי.
באותה שנה התמנה בתור מנהל בבית חרושת לחשמל במוסקבה.
השתתף במרכז החלוץ הבלתי-ליגאלי, נאסר בבית הסוהר "בוטרקי'' במוסקבה, יחד עם חברי מרכזים