היה חבר ההגנה 1936-37 בירושלים.
כתב בעתון היומי "הצופה".
מנהל המחלקה המוניציפלית של המפלגה הדתיתלאומית בתל-אביב.
צאצאיו: ברכה אשת יעקב שיפמן, אברהם.
אליהו קפלן
נולד בוולקוביסק, פלך גרודנה, בראש חודש ניסן תר''ב (1842).
היה ידוע בשם : "אליהו קפלן מסקופין" .
לאביו חיים קפלן ולאמו גולדה. קיבל חינוך מסורתי והשכלה כללית בכוחות עצמיים.
עזר להוריו במסחר ואח"כ עסק במסחר ותעשיה.
בשנת תרי"ח (1858) נשא לאשה את פרומה גולדה לבית פיקלני (נפטרה בכ"ב טבת תרס"א-15.1.1901).
היה מראשוני חובבי ציון. הצטרף לתנועה לאחר "הסערות בנגב", לפני אשר קראו עליה שמה ב-1882. תמך בתנועה בהונו לאחר היווסד חברת "חובבי ציון".
כאשר נקנתה בשנת 1884 אדמת "קתרה" (גדרה העתיקה) ע"י ר' יחיאל מיכל פינס (ראה כרך ב', עמוד 562) במטרה ליסד עליה מושבה בשביל הבילו"יים, ואשר לשם כך הוציא למכירה חלק מאדמותיה ע"י אברהם קופלמן - שליחו, רכש הוא חלק באדמת גדרה. וכאשר נוסדה המושבה, והבילו"יים התיישבו עליה, מסר - על פי המלצת הרי''מ פינס את ההשגחה על חלקו לבילו"יי צבי בן יעקב הורביץ , אשר פיתח אותה ונטע בה כרמי גפנים. בהרכבתם של כרמים אלה השתתף גם משה פרץ (ראה כרך א', עמוד 380), מי שהיה נגר בקוסטינה (אחר כך - באר טוביא), ואחר כך - מתיישב בגדרה.
כעבור כמה שנים עבר לסקופין, פלך ריאזין, ושם נפטרה רעיתו.
בשנת 1909 חזר לארץ והשתקע בגדרה. אחריו באה בתו הניה.
בשנת 1911 עברו ליפו-תל-אביב.
היה חובב הלשון העברית וספרותה, חבר לחברת "אחיאסף" בוארשה. תרם בארץ סכומים שונים למוסדות היישוב, ביניהם לגימנסיה העברית "הרצליה" בראשיתה. השיג תרומה של 5000 רובל לבנין בית הכנסת בגדרה.
את נחלתו בגדרה מסר לשארו, בן-דודו, ר' מאיר יעקב הכהן קפלן (ראה כרך ג', עמוד 1489) שהיה מלמד דרדקי ראשון בגדרה ושו"ב המושבה.
נפטר בתל-אביב, כ' אב תרע"ט (16.8.1919) ונקבר בבית הקברות הישן.
צאצאיו: אהרן-יוסף , חיים ז"ל, שרה אשת אברהם גורביץ ז"ל, מרים אשת חיים רוזנטל ז"ל (ראה כרך ג', עמוד 1210), ביילה אשת ד"ר יהודה ליב דודזון, לאה אשת חיים פרץ רטנר, הניה.
ד"ר אביגדור מנדלברג
נולד בברדצ'וב, פלך קיוב (רוסיה), בשנת תר"ל (19.12.1870).
לאביו יהודה מנדלברג (סוחר בקיוב).
קיבל חינוך מסורתי וכללי בגימנסיה ובאוניברסיטה בקיוב (1893) והשתקע כרופא מדיציני בפטרבורג.
מ-1898-1893 עבד במקצועו בפטרבורג וכיהן שם כמזכיר הוועדה-לספריות מטעם "החברה לעזרת קריאה לחולים ולעניים".
ב-1898 ישב חדשים אחדים בבית-הסוהר כחשוד בפעולה מהפכנית. אחרי שחרורו גורש מפטרב-רג.
בסתיו 1899 נאסר פתאום ונשלח למשך 4 שנים לסיביר המזרחית. בגירוש נהפך למהפכן בעל הכרה והצטרף לסוציאל-דימוקרטים (אז: מפלגת-הפועלים המהפכנית המאוחדת ברוסיה). השתתף בארגון "ההתאחדות הסיבירית של מפלגת-הפועלים הס. ד. ברוסיה" כאחד מראשי פעיליה. ב-1903 שוחרר מגירוש. השתתף כציר "ההתאחדות הסיבירית" בוועידה השנייה של המפלגה הס. ד. (בריסל -לונדון). ב-1904 בסתיו חזר לפטרבורג והמשיך בפעולה מהפכנית.
בפברואר 1905 ברח מפטרבורג לאירקוטסק מפני המשטרה. השתתף בהכנת שביתה נגד המלחמה במאנג'וריה. נציג הס.ד. בוועד-השביתה. ישב ראש ב"מיטינג החפשי הראשון של האזרחים החפשים" באירקוטסק.
בנובמבר 1905 נשלח לפעולה בוועד ס. ד. בקראסנויארסק. שימש יו"ר של האסיפות העממית בעיר. עם גבור הקונטר-ריבולוציה התחבא בכפר נידח במרחק כ200 ק"מ מאירקוטסק.
ב-1906 מועמד ל"דומה" הראשונה מטעם הס. ד. ראירקוטס. בגלל רדיפות המשטרה הצאריסטית נאלץ לברוח לשוייץ. משם חזר בסוף השנה למוסקבה.
ב-1907 ניהל פעולה בין פקידי בתי-המסחר במוסקבה. השתתף בעתון "חיי פקיד בית-המסחר". שימש מזכיר ב"ועידת פועלי-המתכת", שנתכנסה במוסקבה. חי בהסתר מחמת רדיפות השלטונות. נבחר באירקוטסק כציר ל"דומה" השנייה. עם פיזור הדומה השנייה נחלץ ממאסר ויצא לחוץ-לארץ.
ב-1907 השתתף בוועידת האינטרנציונל השני בשטוט