נשא לאשה את אסתר בת חיים בסקין (נפטרה בתל-אביב בינואר 1941).
היה יו"ר הועד הציוני בקריוקוב וכן של תנועת המזרחי בעירו.
ביקר 3 פעמים בא"י: 1907, 1909 ו-1914. קנה בביקוריו הראשונים פרדס בן 80 דונם בפתח-תקוה, שהיה ידוע בשם "פרדס קרול".
בנו יעקב שעלה לארץ ב-1906 ניהל את הפרדס על טהרת עבודה עברית, ובשנת 1920 כשבנו השני סיומה (זלמן צבי) עלה לארץ הלך בדרכי אחיו יעקב בניהול הפרדס.
התכונן לעלות לארץ אחרי מלחמת העולם הראשונה, אחרי שיחסל את עסקיו. והנה, בפרעות אוקראינה, בסוף מלחמת העולם הראשונה, נרצח ע''י כנופית גרגוריבפטלורה, ביום כ' אייר תרע"ט (20.5.1919) והובא לקבורה בבית העלמין בעיר מולדתו.
צאצאיו : אידה אשת יעקב סולניצקי, יעקב קרול (ראה בכרך ב', עמוד 840), חנה אשת בוריס ליפשיץ, זלמן צבי-סיומה קרול (ראה בכרך זה), יעקב שינברג נולד בקרינקי (רוסיה הלבנה) בשנת תר"ס (ספטמבר 1900).
לאביו זאב שינברג (בעל בית חרושת לעורות) ולאמו דבורה בת הרב ברוך לבסקי (מחבר הספרים "מנחת ברוך" ו"נחלת ברוך"). לומדת ספרי קבלה וזוהר כאחד הרבנים.
הסבא ר' הירש שינברג מעיר שצוצין היה אוהב תורה ועשיר גדול. תמך במיוחד לישיבת החפץ חיים זצ''ל. היה מחזיק חמשה אברכים מהכולל אברכים "קדושים" על חשבונו ועוד.
קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבת הרב הגאון ר' זלמן סנדר שפירא זצ"ל.
למד ועזר לאביו בעסקו.
בשנת 1918 עבר לגור יחד עם הוריו שחזרו מרוסיה לעיר שצוצין שע"י לומזה.
פעל רבות לטובת הקרנות הלאומיות. בתור יו"ר הקרנות בעירו נסע במחוזו לסייע בהחדרת רעיון הקהק"ל ועוד.
בשנת 1924 היה ציר בועידה הארצית בהשתתפות מ. מ. אוסישקין .
ע"י המגע המסחרי של אביו עם בעלי האחוזות הפולניים שבסביבה, עלה בידו לסדר מקורות עבודה לחלוצים רבים שבאו מווארשה והסביבה להכשרה, לפני עלייתם לא"י.
בסוף 1925 עלה לארץ.
עבד כפועל בכבישים (כביש ראשון-לציון-רמלהלוד-יפו) ובכיבוש עבודה בבנינים בממשלה ועוד.
היה פקיד במגן דוד אדום.
בשנת 1939 נשא לאשה את חנה בת יצחק וילף (ראה בכרך זה) ילידת הארץ, בוגרת ביה"ס גאולה. חברת ויצ"ו.
חבר מפא"י.
עסקן בארגון יוצאי שצוצין.
מזכיר גמילות חסדים ע"ש יוצאי שצוצין.
פקיד במשרדי הקרנות הלאומיות.
צאצאיו: זאב (חבר קיבוץ נחל עוז), ברוך (בנח"ל צה''ל), לאה (מורה).
יצחק שמואל סגל
נולד בעיירה קיפין, פלך וואהלין (רוסיה) בשנת תרכ"ט (1869).
לאביו יחיאל הלוי סגל. עלה לארץ עם זקנו ר' ברוך פנחס הלוי כשהיה בגיל 5 שנים.
קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה בירושלים. השתלם בספרות עברית ועשה חיל בלימודיו.
נשא לאשה את רבקה בת יוסף בן-צבי. מירושלים עבר לרמלה בתור מורה, ואח"כ עבר לראשון לציון בתור מורה, ובערבים היה חוזר לרמלה. בהמלצת ידיו המורה אריה ליב הורביץ השיגו לו דירה בראשון לציון.
בשנת תרס"ו (1906) נבחר ע"י ועד המושבה ראשון לציון בחתימת דב לובמן (חביב) למנהל הדואר (הפוסתה) בראשון לציון, והמשיך עד 1921.
היה לו משק קטן.
היה בעל תרבות עברית ונחשב לאחד המורים העברים הטובים בימים ההם.
בשנת תרצ"ב (1932) פירסם והוציא לאור חוברת "דברי שיר" (קובץ שירים שאסף על שיבת ישראל לארצו ועל ראשון לציון, מוקדש לכבוד חג היובל להתייסדות המושבה ראשון לציון תרמ"ב-תרצ"ב-1932 -1882).
בחוברת "הרצל" - כ' תמוז תרס"ד - כ' תמוז תרפ"ט, פירסם שני שירים לחצי יובל שנים להיווסד