נכנס לעבוד בבית-החרושת הראשון לסוכריות של לוינשטיין ושולמן ובמשך הזמן עלה לדרגת מנהלעבודה. משמתו הוריו בשנה הראשונה לבואם ארצה הוטל עליו לתמוך במשפחה המיותמת. בשנות מלחמתהעולם הראשונה עבד כפועל חקלאי בפרדסי פתח תקוה, בתרע"ז יסד יחד עם אחיו תעשית ריבה מענבים ובתרע"ט יסדו בית-חרישת לאבני-מלט, וכן עסק במשלוח תפוחי זהב לחו"ל.
הצטרף בין הראשונים להסתדרות המכבי ביפו ותל-אביב, בתרע"א הצטרף ל"הפועל הצעיר" (ראשיו יוסף שפרינצק ושמואל יבנאלי - יוזם העליה מתימן. שנסע שמה לבשר ליהודים את תחית הארץ ולעוררם לבוא - ראוהו כצעיר מוכשר לפעולה ארגונית ולגישור הניגודים שבין השאכנזים והתימנים וקירבוהו לפעולה) והיה חבר בו עד תר"פ, ובתרפ"א היה מהחברים הראשונים בהסתדרות העובדים הכללית שנוסדה אז.
בתרפ"א היה מיוזמיה וממיסדיה של הסתדרות "צעירי המזרח" במטרה לשלב אף. נוער עולי תימן בחיים החדשים המתרקמים בארץ, היה מפעיליה ונציגה באספת הנבחרים הראשונה.
בתרפ"ב בא לידי הכרה, שיהודי תימן בארץ מקופחים וירודים במעמדם החברתי והצבורי עד כדי כך, שלא די בהצטרפות אחדים מהם לגופים צבוריים אחרים, כי לעדה בכללה לא תצמח מהם שום תועלת ניכרת, אלא יש צורך בארגון חזק שילכד את כל העדה וילחם לזכויותיה במוסדות הישוב והציונות וכן למען עזרה לעלית יהודי תימן ולהתישבותם בארץ, אז השתתף עם אברהם צארום ואחרים ביסוד "התאחדות התימנים בארץ-ישראל", היה מראשי עסקניה ולוחמיה ומתרפ"ה ואילך נבחר ליושב-ראשה ואברהם צארום לנשיאה, נבחר בשמה לאספת הנבחרים מהשניה ואילך וגם לועד הלאומי, לכל הקונגרסים הציוניים מהי"ד ואילך ונבחר גם לממלא-מקום בועד המנהל של הסוכנות היהודית. פעל רבות למען העליה מתימ ולסידור העולים בעבודה ובהתישבות בארץ.
בתרפ"ד נסע בראש משלחת ההתאחדות למצרים לשם סידורים לעזרת העליה מתימן. בתרצ"ז נסע בשליחות ההתאחדות לארצות הברית והצליח להרכיב ועד של עסקנים למען העלאת היהודים מתימן וסידורם בארץ. בתרצ"ח חזר ארצה ובתרצ"ט יצא שנית לדרישת הועד לארגן מגבית למטרות הנ"ל ובגלל פרוץ מלחמתהעולם השנית הוכרח להשאר שם. הצליח לארגן ועדים בכל מרכזי הישוב היהודי באמריקה ולהפעילם. עד היום עלו ארצה מתימן כ-27.000 נפש ורובם סודרו בעבודה חקלאית.
בתש"ב נשא לאשה את צפורה בת יהודה סילברמן בארה"ב.
בראשית שנת תש"ט חזר לארץ.
ארגן את רשימת "ל" של "התאחדות התימנים בישראל" לבחירות לאספה המכוננת למדינת ישראל, וביום ג', כ"ד טבת תש"ט (25.1.49) נבחר כראשון ברשימה, בציר ההתאחדות לפרלמנט הנבחר הראשון במדינת ישראל.
אברהם גיורא (קריצ'בסקי) (היה ידוע ב"שורה" בכינוי דן)
נולד בזולוטונושי, פלך פולטאבה (אוקראינה, כ"ז כסלו תרס"ג (27.12.1902), לאביו בן-ציון ולאמו סוניה לבית אברבנאל. קיבל חינוך מסורתי וכללי.הצטרף בגיל צעיר לציונות ולתנועת "החלוץ" ונשאר נאמן לה גם אחרי שהשלטון הבולשבי ברוסיה אסר כל פעילות ציונית והיה פעיל בקבוצת אודיסה.
יצא מרוסיה ביחד עם חברי קבוצתו בהברחת גבול כדי לעלות ארצה. עבר לפולין ומשם לרומניה, ובצ'רנוביץ נזדמן לו להשתתף בהגנה עצמית יהודית נגד סטודנטים פורעים ונפצע באותה התנגשות ובשנת 1922 הגיע לארץ.
ב-1923 מילא תפקידים ב"הגנה" בירושלים, השתלם בקורסים של הדרכה ופיקוד והגיע לדרגת סגן מפקד ההגנה בירושלים. ב-1929 היה מדריך ההגנה בשומרון ואח"כ בגליל העליון וב-1930 יצא להשתלם בתכניון בברלין.