ודאי גם אתם תשוחררו בקרוב מהעבודה הזאת לחזור הביתה... הקצין פרץ בצחוק, וכך גם החיילים כשהקצין סיפר להם על תגובת הרופא. אז לא הבינו את משמעותה העמוקה. אבל לא עברו שלוש שנים וכל הצבא והשלטון הבריטי הוחזר הביתה מהשטח שנועד למדינת ישראל.
היה חבר מועצת הבריאות הממשלתית בישראל. חבר המרכז הארצי של ההסתדרות הרפואית וחבר הנהלת המפלגה הליברלית.
נפטר בתל-אביב, ט' באב תשכ"ב (9.8.1962).
בנותיו: אליענה, ריקה .
ביום 31.7.63 נורתה לזכרו אבן הפנה למרכז איבחון "יד עפרון - בית בני ציון" ברחוב בכורי העתים בתל-אביב. מפעל רפואי ארצי שבו יערכו בדיקות מוקדמות של חולים במעבדות משוכללות, כדי לשחרר את בתי-החולים מהצורך לערוך בדיקות כאלו (וזה לפי תכנית שהמנוח הכין עוד בחייו).
ד"ר אסתר-שרה (אלזה) בירם-בודנהיימר
נולדה ט"ו בשבט תרמ"ג (7.2.1883) בבישופסוורדה שבדרום-מזרח גרמניה. לאביה אהרן (אדולף רודולף) בירם (אחיו של ד''רמכס בירם , רב בהירשברג שבשלזיה. סוחר סיטונאי במנופקטורה וקונפקציה, עיסוק מסורתי במשפחה במשך דורות ; והיא אחותו של ד"ר ארתור בירם , מנהל בית-הספר הריאלי בחיפה מראשיתו במשך עשרות שנים - ראה כרך ד', עמוד 1696) ולאמה חוה (אווה) לבית נויפלד (מהחלק הפולני של פרוסיה. הרוח החיה בעסקי המסחר של המשפחה).
גדלה בבית הוריה בערים דרזדן וברלין. למדה בבית-ספר תיכון עירוני לבנות, עד שבגיל 15 העבירה אביה לזמן קצר לבית-ספר למסחר ואח"כ נרתמה לעזרה בבית-מסחרו במשך שלוש שנים. ולפי דעת קונה העסק עשתה בו עבודת שלושה גברים. וכשעברה המשפחה לפראנקפורט שעל נהר אודר ואמה חזרה להשתתפות פעילה בניהול, העסק, הועסקה היא בניהול משק הבית למשפחה הגדולה.
שלא בהסכמת ההורים פנתה בגיל 21 להמשכת הלימודים. עברה לברלין, שם למד אז ארתור אחיה באוניברסיטה. עבדה בשעות לפה"צ במשרדים ותפסה מקום בראש בניהולם, ובשעות אחה""צ המשיכה בלימודים תיכונים בקורסים המפורסמים של הלנה לאנגה . וב-1909 עברה בחינת הבגרות בגימנסיה הריאלית לבנים בברלין-שארלוסנבורג. למדה במשך 4 שנים משפט, פילוסופיה, תולדות האמנות ומדעי החברה באוניברסיטאות פרייבורג, ברלין, מינכן והיידלברג, שם קיבלה ב-1913 תואר ד"ר לפילוסופיה.
ב-1914 נישאה להרופא ד''ר וילהלם (יהודה) בודנ היימר (וב-1949. בחיפה, נפרדה ממנו כחוק) והתישבו במאנהיים שבמערב-גרמניה. שם היתה חברה פעילה בועד הקהילה היהודית, וביחד עם הרב ד''ר מכס גרינוואלד יסדה את ה"יידישס ליהרהאוז" ("בית-לימוד יהודי" בית-ספר להשתלמות מבוגרים בידיעת היהדות), בו נתנה קורסים והרצאות על החסידות, בעיות ההתישבות היהודית, בעיות סוציולוגיות ואישים-מנהיגים יהודים בתנועות החברתיות היהודיות והכלליות באירופה ובארץ-ישראל. היתה אסיסטנטית של פרופ' אלטמאן מהיידלברג בבית-הספר הגבוה למסחר במאנהיים.
בשנת 1916 ניהלה בעירית פראנקפורט ענ"מ את המחלקה לטיפול בבנות נוטות לפליליות.
ב-1910, כסטודנטית בברלין, ביקרה בקונגרס הציוני בהאמבורג, ומאז היתה פעילה בתנועה הציונית (ביקרה גם ביובל ה-50 של הקונגרס הציוני בבאזל), וכל שנות שבתה במאנהיים היתה יו"ר האיגוד הציוני המקומי ומשתתפת פעילה בועידות הארציות של ציוני גרמניה.
ב-1930 ביקרה בארץ בסיור הקיבוצי של ברית האקדמאים היהודים .K.I.V ב-1933 עלתה לארץ עם המשפחה.
שנתיים היתה פעילה בהנהגת העזרה הסוציאלית מטעם ועד הקהילה בחיפה. ב-1935 פתחה את ה"סנטוריום כרמל", שיסדה עם בעלה מחוץ לישוב ליד אחוזהחיפה ואף כביש סללו אליו (כיום זהו רחוב אידר , בקצה הדרומי של אחוזה). זה היה המכון הראשון לנופש והבראה וריפוי במיתקנים משוכללים בכל המזרח הקרוב, ורבים היו האישים רמי-המעלה מהארץ ומהארצות השכנות והרחוקות שהתארחו בו והפליגו בשבחיו.
בחורף תרצ"ז (1936/7) ביקרה בשליחות קק"ל בארצות צרפת, שוויץ, בולגריה, טרנסילבניה ויוגוסלביה ואירגנה בהן את עבודת ויצו.
ב-1937 יסדה בחיפה את לשכת בנות ברית "יהודית מונטיפיורי" והיתה נשיאתה הראשונה, ואח"כ היתה בה נשיאה עוד שתי פעמים בזמנים שונים. היתה חברה בועד הכללי ובבית הדין העליון של הלשכה הגדולה, במשך 15 שנה יו"ר ועדת התיירות של מיסדר בני ברית באזור הצפון, וכעת חברת-כבוד בה ; אירגנה את אירוח הצירים והאורחים שבאו לועידה העולמית של בני ברית, שנערכה ב-1959 בירושלים. משנת 1937 ואילך, משיזמה לכונן "בית אבות" מטעם לשכתה בחיפה, פעלה ואספה כספים למענו במשך 26 שנה בארץ ובאירופה, ואף בארצות דרום אמריקה. בהיותה שם בשנים 1949-1947,