במלחמת הקוממיות השתתף בחפירות-מגן סביב חיפה ושירת בצה"ל כמתנדב בתור מפקד פלוגת חפרים, בהתקנת ביצורים בחזיתות עמק הירדן והגליל ועוד, בו בזמן ששני בניו הגדולים שירתו בקרבות ואחד מהם נפל בקרב.
ב-1930 נבחר למבקר החברה של משתכני אחוזה שעל הכרמל. נבחר לוועד הראשון של "יד לבנים" בחיפה, לתעד בית-הכנסת "יד לגבורי ישראל", לוועד ההורים השכולים, אח"כ למרכז ועדי ההורים ולכל הוועדות של ענפי הפעולות להנצחת לוחמינו ולכיבוד זכרם.
השתתף בפעולות ובפגישות ובדיונים בכינוסים ועם הכנסת וועדותיה בעניין החוקה להנצחת החיילים שנפלו במלחמת הקוממיות, ולזכר בנו נדב ארון-קודש נהדר לבית-הכנסת בקרית-חיים, שהינו אחד מבוניה בפועל ומראשוני תושביה.
צאצאיו: ישעיהו שרון (קצין בחיל הים), שרגא ז"ל (נפל בקרב על מנרה, כ' תשרי, תש"ט - 22.10.1948), מלאכי שרון (עובד בחברת החשמל), יהודית אשת הקבלן יעקב רפאלי, זיוה (נבחרה ב-1959 למלכת היופי של חיפה ולסגנית ראשונה למלכת היופי העולמית בלונדון) אשת המהנדס שמריהו אימבר.
משה צבי סגל
נולד ו' שבט, תרס"ד (1904), בפולטאבה שבאוקראינה. לאביו אברהם-מרדכי הלוי-סגל ולאמו הנה-לאה בת נחום מנקין. למד בחדר ובסניפים הפולטאבאיים של ישיבות מיר וליובאוויץ'. כשהגיע לגיל העבודה כבר שלט הבולשביזם, ובשבילו, בתור "לישנץ" (מחוסר זכויות בשל אי-השתייכותו לנוער הקומוניסטי), לא היתה עבודה, אך הוא מצא לו עיסוק באירגון שיעורי תורה בחשאי ואירגון קבוצה להכשרה, עם חברים מצעירי ציון והחלוץ, בכפרים היהודיים שליד ניקולאייב ואודיסה.
בתרפ"ד (1924) עלה לארץ עם הוריו.
עבד בבניין, בחרושת מוזאיקה ושיש, בחקלאות, בשמירה בדרום, בעמק הירדן ובירושלים, וזמן-מה עבד במשרד הוועד הלאומי.
בתרצ"א (1931) נשא לאשה את רחל בת שלמה-יעקב קורובסקי. תרם את חלקו להגנת היישוב ולמלחמה על זכויותיו וחרותו הלאומית.
בתרפ"ט השתתף בהפגנה ליד הכותל המערבי. במוצאי יום-כיפור, תרצ"א, היה הוא הראשון להפרת האיסור המנדטורי על תקיעת שופר ליד הכותל המערבי, על אף ההשגחה המעולה של המשטרה הבריטית. כחבר ההגנה היה אחראי בעת מהומות תרצ"ו להגנת צפון תל-אביב. השתתף באירגון ובביצוע הפגנות נגד גזירות השלטון המנדטורי.
יסד בתרצ"ז את "ברית החשמונאים בארץ-ישראל" (ארגון-נוער דתי למלחמה לאומית) ועמד בראשה עד לפירוקה מרצון עם קום המדינה.
בתקופת המרי ומלחמת הקוממיות שירת באצ"ל ובלח"י בתפקידים מרכזיים ובסניף ירושלים.
במהלך תנועת "מן העיר אל הכפר" יצא להתיישבות בכפר חב"ד, ועם העבודה במשקו שימש בתור מזכיר הכפר ופעיל בביצוע בניין המושב. כיום הינו מזכיר המועצה האזורית עמק לוד. פעיל בעבודת אגודת צעירי חב"ד להפצת החסידות ואהבת ישראל והיהדות.
בתקופת שרותו בשמירה בגליל (תר"ץ-תרצ"א), פירסם "יומני השומר" ב"דאר היום", והגיגים על נושאים ממחשבת היהדות בירחון "החשמונאי" ובעתונים יומיים.
צאצאיו: ישבעם, עוזית אשת משה-זלמן שניאורסון, עליגל אשת אורי קפלן, צפרירה, רומימה, עמישר, ידון.
אברהם-שמואל ספרא (שרלין, אברמוביץ)
נולד בתוך חומות ירושלים, בחודש אב, תרל"ג (1873). לאביו חיים-מנחם-מנדל (מצאצאי תלמידי הגר"א, שיסדו את היישוב האשכנזי-הפרושי בירושלים) ולאמו שרה. (בנוגע לשלושת שמות-המשפחה שלו אומרת מסורת המשפחה, שבעקב סכנות מצד השלטון הטורקי, בשל דביקותו הקיצונית בירושלים, הוכרח מפעם לפעם להחליף