בין השאר, בהקמת הספרייה של ש. ז. שוקן בטלביה, הקים את הכנסייה של הארמנים ברחוב שמואל (בדרך ל"שער-מנדלבום"). בארמונו של עבדאללה , מלך ירדן, הקים, בשנת 1937 (תקופת המאורעות) את ה"אח" ("תנוררוסי") ברבת-עמון.
באותה שנה נהפך לקבלן-בניין ועבר בשנת 1945 לנתניה (עם סיום מלחמת העולם השנייה) ועד היום הוא ידוע בבירת השרון כקבלן-בניין עצמאי ורציני (בבירת השרון הקים כבר כשלושים בניינים לשביעת רצון כל המעוניינים בדבר. מעורה בחיי החברה והציבור, צנוע בהליכותיו. תורם למוסדות צדקה ומפעלים סוציאליים ומצטיין במידה של "מתן בסתר".
צאצאיו: אסתר (מורה בבית-הספר התיכון ע"ש טשרניחובסקי בנתניה) אשת שאול מילו-מלבסקי (יליד קיבוץ רמת-רחל בירושלים), נירה אשת שלמה פרידמן (יהלומן), מיכאל (לומד בבית-ספר ממלכתי "איתמר" בנתניה).
נכד: אורי (בן 5) בן בתו הבכירה אסתר.
צדוק ליינמן
נולד בסנדומירז' (פולין), ביום (27.12.1904), י"ט טבת, תרס''ה, לאביו הרב יעקב אליעזר ליינמן (אבד"ק פאטשאנוב, פולין. מגזע אדמו''רים ורבנים ידועי שם בפולין. נכד הרבי מאיר'ל מאפטא, הרבי דוד'ל מלילוב ורבי צדוק הכהן מלובלין) ולאמו מלכה פרל בת ר' נתן נטע טוכמן. קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבות עד גיל 18, ואח"כ לימודי חול אצל מורים פרטיים (בגרות). מוסמך לרבנות ע"י הרב הגאון מאוסטרובצה (בהיותו בגיל 17).
היה פעיל באירגונים ציוניים.
יו"ר ההסתדרות הציונית ומורשה של הקהק"ל בעיר צ'מילוב, פולין (1926).
באלול תרפ"ט (1929) עלה לארץ.
עבד כפועל בבניינים ובכבישים עד שנת 1932.
בשנות 1932-35 שליח הקהק"ל בברזיל.
בשנת 1942 נשא לאשה את שולמית בת ד"ר מאיר פינס. בשנות 1935 עד 1942 הנציח יחד עם המשורר יצחק למדן (ראה כרך ג', עמוד 1316) את הירחון "גליונות".
באותה שנה יסד את הוצאת הספרים ליינמן, שנתקיימה עד שנת 1948. בהוצאה זו הופיעו ספרי שירה ופרוזה מקוריים, דפדפת לספרות עברית, ספר החסידות וכן ספרות יפה מתורגמת, ספרי היסטוריה וכו'.
בשנת ת"ש (1940), הוציא לאור ספר "בית הקברות הישן בתל-אביב" שחיבר אותו יחד עם הסופר צבי קרול. כתב מאמרים ב"הצופה", "הארץ", "המשקיף" וכו'.
חבר ההגנה. משנת 1948 סרן בצה"ל. מייסד ומפקדו של בית הדפוס הצבאי (עד שנת 1951).
יסד ומנהל את "אורצל" - חברה להדפסה בע''מ, רמת-גן.
צאצאיו: אלעזר, שרה.
ד"ר צבי סליטרניק
נולד באביב תרנ"ז (16.5.1897), בפרוסקורוב שבאוקראינה.
לאביו חיים ולאמו רחל בת זאב ציבניס. למד בחדר ובגימנסיה ושנתיים רפואה באוניברסיטת קיוב.
ממארגני אגודת חובבי שפת עבר ומפעיליה.
בעת הפרעות בעירו ובאוקראינה בכלל אחרי מלחמת העולם התנדב לעזור לנפגעים ועבד שנתיים כסטודנטפרקטיקנט בבית-החולים המחוזי ובמחלקה הכירורגית שבבית-החולים היהודי.
ב-1920 עלה לארץ ובמשך 42 שנה עבד למען בריאות הציבור במלחמה במלריה ובבילהרציה.
ב-1930 נשא לאשה את שושנה בת פריץ ליסאואר. במשך הזמן השלים את לימודיו בביולוגיה ובקטריולוגיה באוניברסיטה העברית וקיבל תואר מוסמך למדעי הטבע ב-1937 ותואר ד"ר לפילוסופיה ב-1945. שירת בשלטון המנדטורי כמפקח אנטימלרי ראשי בארץ, במכון לחקר המלריה, בקופת-חולים, בוועד הלאומי ומטעם האו ניברסיטה העברית ו"הדסה". ובהגנה שירת בהדרכה לעזרה ראשונה ובהדרכה להיגיינה לצרכי טיפול במעפילים.