בגיל 20 נישאה למרדכי בן-אברהם מילנר (מנהל במה בתיאטרון העברי בארץ (ראה את הערך שלו בכרך זה).
את נטייתה לעסקנות ציבורית ירשה מאביה העסקן.
בשנת 1926 התיישבה עם בעלה בשכונת מונטיפיורי והיתה מראשוני תושביה.
בשנת 1930 יסדה יחד עם המשורר יעקב רימון את בית-הספר הממלכתי-דתי ע"ש השר דוד צבי פנקס ז''ל.
שימשה חברת ועד החינוך בשכונה ולאחר מכן ברציפות עד היום חברת ועד ההורים. מפעילות החינוך הדתילאומי במקום.
ממייסדות הגן והגנון של נשי-מזרחי "אמן" בשכונת מונטיפיורי ומהמנהלות אותו עד היום.
בשנת תשכ"א (1961), נרשמה על ידי מנהל בית-ספר פנקס, ד"ר צבי זהבי (ראה בכרך זה), חבר המורים, התלמידים וחברי ועד ההורים בספר הזהב של קרן הקיימת לישראל כאות הערכה והוקרה על פעולותיה בשדה החינוך הדתי-לאומי.
בכל שנות שבתה בשכונת מונטיפיורי, וגם כיום בעברה לגור בגבעת-רמב"ם היא עוסקת בעזרה סוציאלית בהתנדבות.
ממייסדות ארגון נשים לעבודה סוציאלית בשכונת מונטיפיורי וחברת הוועד של הארגון בכל שנות קיומו; ממייסדות גמילות חסד של הנשים ומפעילות "נשי מזרחי" במקום.
ביתה משמש מעין לשכה לעבודה סוציאלית, שכל קשה-יום ומר-נפש פונה אליה, והיא מטפלת בנצרכים ודואגת להם כאם רחמניה. בהיותה מחוננת בלב טוב היא הקדישה את רוב שנות חייה למען העזרה לזולת וגם כיום ממשיכה בעסקנותה בשטחי החינוך הדתי-לאומי והעזרה הסוציאלית.
צאצאיה : עקיבא (נשוי לאסתר שטרסברג), בתיה אשת זאב ספרא, אביה אשת יוסף רוטמן.
ד"ר בן-ציון קאודרס
נולד בקורמנד (הונגריה), י"ד סיון, תרס"ז (27.5.1907).
לאביו בנימין זאב קאודרס (חבר אגודת הסטודנטים "קדימה" בוינה, שהיו הראשונים שעזרו לד''ר תיאודור הרצל (1896) בתעמולתו לציונות).
גמר פקולטה למשפטים באוניברסיטת בודפסט (הונגריה) וקיבל תואר ד"ר למשפטים.
עבד בחו"ל כעורך דין.
היה חבר ההנהלה הארצית של הסתדרות ציוני הונגריה.
יו"ר מחוז של קהילות יהודיות במערב הונגריה.
בשנת 1942 נשא לאשה את טובה בת אברהם יהודה הכהן זלצר. בשנת 1945 עלה לארץ.
שנתיים (1945-47) שירת בנוטרות לפי הוראת הסוכנות היהודית.
היה יו"ר ארצי של התאחדות עולי הונגריה.
היה חבר נשיאות של הציונים הכלליים בחיפה.
יו"ר המועצה האזורית של בני-ברית בחיפה.
סגן נשיא של הלשכה הגדולה גליל י"ד למסדר בני ברית בישראל.
סגן נשיא ארצי של התאחדות עולי הונגריה. חבר נשיאות של ברית עולמית של יהודים יוצאי הונגריה.
חבר הוועד הפועל של המפלגה הליברלית.
היה חבר ההגנה, שירת בצה"ל, הג"א. קיבל אות עבור שירות הג"א בהתנדבות.
מנהל טחנות קמח.
צאצאיו : גבריאל, זהבה.
שמואל ריגלר
נולד בסוצ'אווה שבבוקובינה (אז אוסטריה ואח"כ רומניה), 11 לינואר, 1903 (תרס"ג).
לאביו ר' שלמה ריגלר (סוחר ובעל משק חקלאי. ראה פרטים על האב בערך בנו אליעזר ריגלר, בכרך זה) ולאמו קריינדל בת משה יוסף לוי. קיבל חינוך מסורתי וכללי בבתי-ספר תיכוניים ובבית-ספר למסחר ותעשייה.
שירת בצבא האדום ברוסיה. עבד כפקיד בחברת "אמריקן ג'וינט רקונדשן פונדשן" בסוצ'אווה, שלה היה סניפים בארצות רבות.
היה חבר פעיל בבני-ברית. עבד כמנהל הבנק השיתופי עד שנת 1930 ושימש באותו הזמן כמורה בביה"ס "אורט" במקצוע הנהלת החשבונות.
בשנת 1930 עבר לעבוד למרכז הבנק. וב-1931 נתמנה למנהל הסניף המקומי ומפקח אזורי עד 1933.
בשנת 1935 נשא לאשה את טובה בת משולם סובל. באותו זמן אירגן ופקח בחברת "יק"א" ליישב ולהכין יהודים למקצועות פרודוקטיביים וחקלאיים של האזור.
בשנת 1933 עבר לדש שבהונגריה בתור מפקח מחוז טרנסילבניה עד שנת 1942. באותו זמן היה ממארגני המוסד לעזרת ילדים "אזע" ומושב זקנים "פועלי צדק" ובי"ח ע"ש ד"ר סבשטיין ובת"ס ובתי-מלאכה של "אורט" בטרנסילבניה.
בשנת 1942 נאסר ונשלח למחנה ריכוז ע"י הגרמנים במיידנק. הצליח לברוח ולהתקשר עם המחתרת. עבר