ומצאו בכיסו כדורים. בהשתדלות מנהיגי ההגנה נשתחרר ולא הועמד למשפט.
בפעולת "נחשון" ליווה את השיירה האחרונה מתלאביב לירושלים ונשאר תקוע בה, והיה מנותק ממשפחתו כמה שבועות.
הוא ושניים מחבריו היו הראשונים שפרצו בין קווי האויב וחזרו הביתה ברגל, עוד לפני סלילת "כביש בורמה".
בתור קצין מודיעין היו נהירין לו השבילים בכפרים הערביים, הם היו הראשונים לגשר בין ירושלים ותלאביב.
היה בין מקימי פלוגת "שועלי שמשון", בין המבצעים הרבים שלקח חלק פעיל היתה גם פעולת נחיתה בעורף המצרים.
ב"מבצע יואב" בהתקפה על משלטי חוליקאט (כיום חלץ) פקד על מחלקה, תוך כדי כיבוש המקום נפצע קשה ושכב כמה שבועות בבית החולים "דונולו" ביפו. רוב פיקודיו נפלו אז במערכה.
דרגתו בצה"ל "רב סרן" (קצין מודיעין).
כיום עוסק הוא בארגוני טיולים לתיירים ולמקומיים והדרכתם. וכן מרצה בידיעת הארץ מטעם מרכז ההסברה והמרכז לתרבות.
צאצאיו: עינת, יובל.
הרב אברהם הלל גולדברג
נולד בסקידל, מחוז גרודנה (פולין), א' שבט, תר"ע (11.1.1910).
לאביו הרב יצחק גולדברג (ת"ח גדול ובעל מידות מצויינות. שימש בעיר סקידל כשו"ב כארבעים שנה) ולאמו לאה בת ר' הלל זאב עמיאל (שאר בשרו של הרב הראשי ביפו-ת"א, הרב מ. א. עמיאל (ראה כרך א', עמוד 201).
קיבל חינוך מסורתי אצל אביו וגדולי התורה בעיר מולדתו. למד בישיבות הגדולות בקוברין בראשותו של הגאון ר' פסח פרוסקין זצ"ל ובישיבת "שער-התורה" בראשותו של הגאון הנודע ר' שמעון שקופ זצ"ל, מחבר ספר "שערי יושר". זכה לשמש את גאון הדור בעל ה"חפץ חיים" זצ"ל. הוסמך לרבנות ע''י גדולי התורה בחו"ל ובראשם הגאון ר' שמעון שקופ זצ"ל ובארץ ע"י גדולי התורה ובראשם הרב הראשי לפתחתקוה ר' ראובן כץ (ראה כרך ג', עמוד 1490).
היה ר"מ בישיבה ומורה לתלמוד בבית-הספר.
אירגן שיעורים לתורה ומחשבת ישראל לנוער ובעיקר לפועלים והקים וניהל ישיבה קטנה בעיר מולדתו.
היה עסקן חינוך בגלילות הספר בפולין, מנהלו של בית-ספר יסודי דתי "תורה ודעת" ששפת ההוראה שלו היתה עברית, אירגון הנוער החרדי לעלייה.
השתתף בקרנות ומפעלים למען א"י והיה חבר הנהלה של מוסדות חסד ידועים.
עלה לארץ בשנת תש"א (1941) לפי דרישה מ"ישיבת הרב קוק" בירושלים.
בשנת תש"ו (1946) נשא לאשה את יוכבד בת הרב אליעזר פנחס טהורי. הרב המקומי ב"כפר פינס", מושב עובדים של "הפועל המזרחי" (הקיים זה 30 שנה).
פעיל בחיי הכפר, פיתוחו, הדרכתו ועיצוב דמותו הרוחנית.
חבר המרכז של חבר הרבנים ע"י הפועל המזרחי בישראל.
חבר המרכז הארצי של האירגון למען השבת בישראל.
נתן הרצאות תורניות, חינוכיות ושיעורים בעיון בישיבת "ירחי כלה" בפתח-תקוה.
היה חבר ההגנה (פלוגה דתית בפתח-תקוה). השתתף במלחמת השחרור ושירת בשירות סדיר בצה"ל.
כתב ופירסם בקביעות מאמרים בעתונות הדתית בחוץ-לארץ: "דרכנו" (ורשה), "דאס ווארט" (וילנה). ובארץ : "היסוד", "המודיע", "שערים", "דגלנו" ועוד. כמו כן פירסם חידושי תורה בקובצים שונים.
ספרים: "עמוד החסד" (כתוספת לספר "אהבת חסד". תשי"ד, תש"ך), "פה קדוש" (כתוספת לספר "שמירת הלשון". תשט"ו).
צאצאיו: יצחק, יוסף, יהושע, לאה, צבי.