Volume 14

Page 4438

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

יוסף בנדרלי

נולד בצפת בשנת תר"ס (1900).

לאביו משה שמואל מרדכי בנדרלי (ראה בכרך זה) ולאמו יוכבד בת יהושע פוקס. קיבל חינוך מסורתי וכללי.

עזר לד"ר דוד קריגר וד"ר בראון ביסוד בית החולים "הדסה" בצפת.

שתים עשרה שנה עבד בתור לבורנט (עוזר במעבדה ומסייע בעריכת נסיונות רפואיים שונים) ב"הדסה".

אח"כ היה לבעל בית מסחר למכולת בסיטונות, והיה ספק כללי לבתי המסחר למכולת הבריטי של "האחים סטיל" וכן מספק צרכי מזון לבתי חולים הממשלתיים.

נשא לאשה את רחל בת בצלאל מוריס. היה יו''ר והרוח החיה באגון הסוחרים הסיטונאים בצפת.

מהראשונים שבנה בית המלון "נוף-הגליל" על הר כנען בצפת.

היה חבר פעיל בהסתדרות הציונים הכלליים ואח"כ יו"ר המפלגה הליברלית בצפת.

ממיסדי אגודת המכבי בצפת.

היה פעיל במיסדר בני-ברית.

היה חבר ועדות: מס הכנסה, מס רכוש וקרן פצויים, -מס היטל וענוגים ע"י העיריה.

מיסד ארגון בתי המלון בצפת.

היה מהיוזמים שהכניסו ע"י חברת החשמל חשמל בצפת.

ממיסדי ארגון ההגנה ומתומכי האצ"ל.

השתתף בהגנת צפת בשנת 1929. הצליח לזהות את רוצחי יצחק ממן ז"ל, אף שהאנגלים ניסו להכשיל אותו במשפט. כמה פעמים נסו הערבים להתנקש בחייו.

במלחמת השחרור הצליח להחדיר צרכי מזון לצפת שהיתה במצור ע"י הערבים.

היה חבר ועדת המצב בעת המצור, יו"ר הועדה להספקת מזון לעיר הנצורה.

כאשר הגיעה מחלקת הפלמ"ח כתגבורת לצפת בימי המצור (1948) פנו אליו ישעיהו עשני ויהודה גרוס (מזכיר מועצת פועלי צפת וקצין המטה לענינים אזרחיים) לדאוג לאספקת מזון לחברי הפלמ"ח, והסבירו לו: "אין כסף, אולם כאשר תהיה לנו מדינה עברית, היא תשלם". נענה מיד ללא כל היסוס וענה באידיש: ''קיגדערלאר נעמט אייך די שליסל" (ילדים, קחו את המפתח), קחו מה שנחוץ לכם, אני לא צריך לאגור מלאי בשביל הערבים במקרה והם יפרצו את הקוים. לכן, קחו מה שדרוש לכם.

הוא דאג במסירות לאספקת מזון לאוכלוסיה והלוחמים.

נפטר בצפת, ג' סיון תשכ"ג (26.6.63).

בניו: אריה שלמה, יגאל.

פרופ' מכס מרקוס

נולד בראס ע'נ ריין (גרמניה) בשנת תרג''ב (30.10.1892).

לאביו יעקב ולאמו לאני לבית קאהן. את השכלתו הרפואית קיבל באוניברסיטאות: בון, מינכן, וירצבורג ופרייבורג. M. D.

בשנות 1904-33 בגרמניה.

בשנת 1930 עבד ומרצה לכירורגיה באוניברסיטת ברלין והיה אסיסטנט של גדולי הרופאים בתקופה ההיא בברלין. תוך כדי העבודה התפרסם כמנתח מצליח.

עוד בימי נעוריו היה קשור עם התנועה הציונית. בשנת 1911 היה ממארגני התאחדות הסטודנטים הציוניים באוניברסיטאות גרמניה. כתב גם מאמרים בנושאים יהודיים וציוניים, וכן מאמרים בפרסומים מדעיים, בעיקר על פתולוגיה וכירורגיה של בלוטת העכול ועל טראומטולוגיה.

עם עלות המשטר הנאצי קיבל הצעה מבית החולים היהודי במצרים. באותה תקופה פנה אליו גם ראש עירית ת"א מ. דיזנגוף. (באחד באפריל 1933 מצא על שולחנו בבית החולים בברלין: יהודי! עזוב את בית החולים).

APA citation

Tidhar, D. (1965). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 14, p. 4438). Retrieved from https://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/14/4438