Volume 14

Page 4449

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

צאצאיו: ר' יוסף סלאנט (אשתו חיה שיינה), ר' נתן נטע סלאנט ז"ל (אשתו עלקא) , ר' ישעי' סלאנט (אשתו בילה צירל), פראדיל אשת ר' אלתר בורקי, הינדה אשת ר' אברהם יוסף אדלסון, טובה אשת הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי (ראה כרד ראשון, עמוד 79).

דוד הלוי (לעווי) (איש קאליש)

נולד ביום א' באייר תרס"ג (1903) בעיר קאליש (פולין).

לאביו יהושע מאיר, (מחסידי אלכסנדר, סוחר שנקרא על שמותיהם של שארי-בשרו הרב יהושע פליק אורבך מלינצ'יץ והרב מאיר אורבך, שהיה רבה של ירושלים ואשר כנוהו "דער קאלישער רבי"), ולאמו רחל בת שמעון שאבטעל, מחסידי גור; סוחר ובעל בית-חרושת. קאלישאי מדורי-דורות.

הניר ה"חדר" וישיבת "עץ-חיים". חובב ציון מנעוריו. את אהבתו לארץ ישראל ירש מאביו. כשעבר מהישיבה ללמוד בבית המדרש "מגן אברהם", היה בין מיסדי "צעירי המזרחי" בקאליש. פעיל ומפעיל למען תנועת "תורה ועבודה" והקרנות הלאומיות. בצעירותו בלמדו בבית המדרש "מגן אברהם" בקאליש, היה נרדף על ידי חבריו חובשי בית המדרש שהתנגדו לציונות הדתית. אבל הוא היה איתן בדעותיו והמשיך ביתר שאת את עיוותו למען הציונות הדתית. השתתף בועידה האירופאית של המזרחי וצעירי-המזרחי שנתקימה בברלין. עד עלותו לארץ ישראל בשנת 1922 שמע בברלין שעורי תורה ומדע מפי הפרופ' חיים הלר, הרב ד"ר שמואל גרינברג, מי שהיה אחרי כן ראש המועצה הדתית לתל-אביביפו והרב רבי שלמה הכהן אהרונסון זצ"ל, מי שהיה הרב הראשי בת"א-יפו. עם בואו לארץ פנה לחיי עבודה ועבד כפועל בנין בירושלים. לאחר יום עבודה מפרכת, היה נחפז לישיבת הרב קוק זצ"ל לשמוע תורה מפיו ומפי הרב חרלף זצ"ל.

הרב קוק קירב את החלוץ הצעיר, כי הכיר את משפחתו הרמה - משפחת אורבאך הידועה ברבניה ובראשם הרב מאיר אורבך והרב מנחם נתן אורבך מרבני ירושלים.

כאיש אמונים נתנו בו עיניהם לטובה הרב שלמה הכהן אהרונסון שדוד היה מבאי ביתו והפרופיסור חיים פיק, שעמד אז בראש מחלקת העליה של הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, שהציע לו לשמש מפקח ראשי על הכשרות באניות שהביאו עולים לארץ-ישראל. בתפקיד זה שימש עד הפסקת העליה, על ידי הממשלה המנדאטורית. בתום עבודתו זו הציעו לי משרת פקיד בסוכנות, אך הוא סירב וחזר לחיי עבודה גופנית.

שנים רבות היה חבר פעיל בסניף הפועל המזרחי בירושלים, אף נבחר לחבר ועד הסניף.

נשא לאשה בתל-אביב את חיה בת ישעיהו בן אמוץ (אגרעס).

בשנת 1942 מתה עליו אשתו חיה ע"ה, שהיתה אשה חכמה, משכלת, מוקירה רבנן וטובת-לב.

היה מראשוני המתישבים ברמת-יצחק השייכת כיום לרמת-גן. גם פה היה מראשוני החברים הפעילים בסניף הפועל המזרחי. יסד ברמת-גן את המוסד "בקור חולים" ונעשה פעיל בקופת הגמ"ח. וכן משתתף עד היום בכל מפעלי המועצה הדתית במקום. הוא גם מראשוני מניחי היסוד לבנין בית-הכנסת "אהל יוסף", שבשכונת תל-יהודה והרוח החיה בכל הפעולות הדתיות והצבוריות.

נשא בזיווג שני את חנה בת יהושע דובינר מוינה.

צאצאיו: (בתו היחידה מנשואיו הראשונים): אסתר רחל אשת יהודה צביון (עובד כיהלומאי, בראוריין ובר-אבהן, בנו של שלמה זלמן צביון, השו"ב בכפר-אברהם פתח-תקוה).

נכדיו: מיכאל, יהושע מאיר, תחיה.

הרב נפתלי הרץ בוימל

נולד בקראשציענקא (פולין), ט"ז סיון תר"ן (6.4.1890).

לאביו הרב נחום בוימל (אבד"ק קראשציענקא,

APA citation

Tidhar, D. (1965). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 14, p. 4449). Retrieved from https://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/14/4449