Volume 14

Page 4520

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ההקפאה, המלווים שבמים בשכבה החיצונית נעלמת וכך נשאר גביש הקרש נקי ומכיל מים מתוקים.

זולתו של התהליך נובע בעיקר משתי סיבות תהליד חוזר, כלומר יצירת מעגל הסקה ע"י שימוש במנה אחת של קרח להקפאת המנה השניה והשימוש המועט בכח חשמלי.

נסיונותיו במי הים התיכון הצליחו למעלה מן המשוער והוכיחו את רנטביליותה של השיטה, לעומת זאת מצריכה ההפקה במי-ים המלח בדיקות נוספות. אך הממציא סבור כי ניתן יהיה לפתור גם בעיה זו.

הבדיקות בהמכון הטכנולוגי בקליפורניה. שיטתו נוסתה ונמצאה יעילה. המכון אף פרסם חוברת ובה פרשת הניסויים בשיטת זרחין.

לאחר שנתקבלה הצעתו נרשם הפטנט בישראל וההמצאה נרשמה בשיתוף עם ממשלת ישראל בבריטניה, צרפת, קנדה וארה"ב.

מתברר שתהליך זקוק המים המלוחים שנרשם על ידו ברוסיה עוד בשנת 1931 נרכש מידיו ע"י הצבא האדום ונמצא עד היום בשימושו. בתחילה התקין הצבא הרוסי את המתקן הראשון באחד ממחנותיו הרחוקים שבאזור המדברי של טורקסטאן. התהליך שוכלל במרוצת השנים ע"י הרוסים ומוחזק עד היום בסוד צבאי בברית המועצות. מקורות מוסמכים מציינים לאחרונה שהרוסים הקימו מתקנים להמתקת מי-ים מלוחים בהתאם לפטנט זרחין, במקומות מדבריים שוממים רבים המרוחקים מקווי אספקה ותחבורה שלשם קשה להעביר קוי צנורות.

ביום 1.10.62 במסיבת העתונאים במתקני זרחין שהוקמו בצפון ת"א ליד חוף הים (הוקמו שני מתקנים במבנה, בשטח גדור כהלכה) לפי שתי שיטות: ע"יצירת ריקנות (ואקום) או על ידי קירור בגאז איזובוטאן. כל מיתקן פועל לפי שיטה אחרת, כדי שאפשר יהיה להיווכח למעשה איזו משתי השיטות מוצלחות יותר.

העתונאים והמוזמנים שתו מי-ים מלוחים שהוקפא במיתקן והפכו למים מתוקים. הוגש חופן "שלג'', שלא היה אלא מי-ים, אשר הוקפאו במיתקן. משלקחו העתונאים את ה"שלג'" לפיהם, הוא נמס והיה למיים מתוקים.

ב-1963 הוקם באילת מיתקן להתפלת מי-ים לפי שיטתו.

חברת "פייר-בנקס-מורס" חברת הבת של "פיירבנקס-ויטני" רכשה -%50 מאת ממשלת ישראל מזכר יות היוצרים של זרחין. המיתקן באילת סודר לאלף קוב מים ליום ומספק כיום מים מתוקים.

משה מיכאל גלין

נולד בוולקוביסק (רוסיה), כ"ג אב תר"ס (18.8.1900).

לאביו ישראל גלין ולאמו רחל בת אביגדור בלוך. קיבל חינוך מסורתי וכללי. בוגר הגמנסיה של הומל (רוסיה), הטכניון בננסי (צרפת) וקיבל תואר מהנדס.

בימי החופש הגדול למד בישיבת "מיר" עד הבגרות.

היה יו"ר הארגון של תלמידי הגמנסיה בהומל (נוכרים ויהודים).

מו"ל ועורר העתון "תרבות" בטכניון בננסי.

היה פעיל בחוגי העוסקים באומנות (ספרות, ציור ופסול).

בראשון למאי 1930 עלה לארץ.

יחד עם יוסף חי קסטל (ראה כרך ג', עמוד 1451) יסד את אגודת "היכל התרבות" לקידום המחזה המקוה. הציגו בשעתו גם מחזה עם לאה גולדברג.

עסק בארגוני מסיבות והרצאות על עניני דיומא ובקרת הספרות והתרבות.

ב-11.8.43 קודש בלשכת הבנאים החפשים "ברקאי" בתל-אביב.

היה חבר פעיל בהגנה, במשמר האזרחי.

במלחמת השחרור גויס בחי"מ "גבעתי" והיה מכובשי שיך מונס ועוד.

מנהל מחלקת היבוא בחברה המייצרת מכונות חקלאיות.

ד"ר משה ארוין ויתקון (ויטקובסקי)

נולד בברלין (גרמניה) ט"ז אלול תרס"ד (27.8.1904).

לאביו אדולף אברהם (ויטקובסקי) ולאמו לונה לבית חייס. קיבל חינוך כללי. תואר Ph.D.קיבל באוניברסיטה בברלין.

התמחה בהשקעות בניירות ערך ובפעולות הבורסה.

נשא לאשה את רות לבית קאופמן. עד שנת 1936 היה תעשין בברלין.

עלה לארץ בשנת 1936.

בשנות 1938-41 במחלקת המסחר והתעשיה של הסוכנות היהודית בת"א ובחיפה.

APA citation

Tidhar, D. (1965). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 14, p. 4520). Retrieved from https://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/14/4520