בשנות 1942-44 סגן המפקח על התעשיות הקלות בממשלת א"י.
בשנות 1945-49 מנהל ב"אגודה ארצישראלית" בע"מ.
בשנות 1949-51 יועץ כלכלי לשגרירות ישראל בוושינגטון.
מנהל כללי של "בנק אגוד לישראל בע"מ" משנת 1951.
חבר הועדה המיעצת בעניני הבנקאות.
גילה ענין רב בהתפתחות הבורסה התל-אביבית. היה זה בין השאר ביזמתו, שבנק אגוד פתח לפני כ-13 שנים מחלקה פעילה לניירות ערך. כחבר מועצת המנהלים של "פיא" גילה המנוח בזמן האחרון פעילות רבה עוד יותר בתחום זה.
היה מחונן במוח חריף ואנאליתי. עודד מחקר מעמיק בתחום ניירות הערך.
נפטר בתל-אביב, ג' תמוז תשכי"ב (5.7.1962).
צאצאיו: מיכאל, ריעה אשת מאיר הרניק (הרנוי).
משה ברסלבסקי
נולד ברומניה, פלך פולטאבה (אוקראינה), י' טבת תרס"ג (9.1.1903), לאביו ר' דוד ברסלבסקי ולאמו שרה בת משה יצחק ניימרק (ראה כרך ג' עמוד 1179).
עלה עם משפחת אביו בשנת התרס"ה (1905). המשפחה התישבה בעיר הערבית רמלה, בה החזיק אביו אכסניה בדרך-העגלות יפו-ירושלים. שעה ששאר ילדי רמלה למדו בחדר מסורתי באידיש, הזמין אביו לאחיו הגדול יוסף ברסלבי (ברסלבסקי, ראה כרך ג', עמוד 1233) מורה פרטי מיפו, שלימד גם אותו עברית בעברית. כעבור המשפחה ליפו למד בבית הספר הדתי "תחכמוני", המשיך בביתהספר "עזרה" (מוריו היו אלכסנדר זיסקינד רבינו ביץ-אז''ר, י. בן-ישראל, י. בן-יוסף, פסח אברבוך, ועוד) וסיים בשנת 1920 (לאחר שובו מגירוש יפו בימי מלחמת העולם הראשונה), את הגמנסיה העב רית הרצליה בת"א, (בגמנסיה, לפני הגירוש, היה תלמידו המובהק של י. ח. ברנר ועילוי במתמטיקה - ראה כרך ג', עמוד 1111).
לאחר סיום הגמנסיה הרצליה יצא לעבודה. תחילה אצל אכרים ביבנאל, במקוה-ישראל, בסרפנד ואח"כ, עם פלוגת חבורת-העמק" בכפר יחזקאל ובבארטוביה.
בשנת 1925 הצטרף לקיבוץ "בית-אלפא" שבעמק.
בשנת 1929 גילה את רצפת הפסיפס של ביתהכנסת הידוע ב"בית-אלפא".
באותה שנה יצא אל "החלוץ" בגרמניה ובתחילת 1930 עבר לפולין ועשה בה עבודה חינוכית גדולה. כתב והדפיס חוברות מיוחדות על הארץ, שהיו מכוונות ל"החלוץ". העלה את ענין הכשרת החלוץ בחוברת מיוחדת בשם "לדרכי הפעולה והארגון של הסניף החלוצי" ורשימות על נקודות ההכשרה החלוציות בשם "בדרכים", שחזרו ונדפסו באנתולוגיותמספר.
בהיותו בשליחות זו הכיר את מנהיגי התנועה של "הקיבוץ המאוחד" ובחזרו לארץ בשנת 1933 הצטרף אל הקיבוץ "נען". השתרש בו ומצא את ביתו עד יומו האחרון. היה פעיל בחיי הקיבוץ, בעיקר בחיי החברה והתרבות.
בשנת 1938 היה פעיל במזכירות הקיבוץ המאוחד, שנים רבות עסק בעריכת הרבעון "מבפנים" (עשרה כרכים) וכתב בו רבות.
היה פעיל במערכת הוצאת הספרים של הקיבוץ המאוחד מיום היווסדה ועד ימיו האחרונים.
עם תום מלחמת העולם השניה נשלח בשליחות אל שארית הפליטה, פעל במחנות והשתתף בסמנריון של תנועת "החלוץ" באירופה.
בפעולתו הספרותית-ההגותית פיתח בעיקר את המדור של ספרות תנועת-העבודה - היא ספרות תעודית וספרות-מקור ישראליות. כתב הרבה מפיהם של חברים, אנשי תנועה והגנה, בחזיתות, בבתיחולים, בקיבוצים מפי צנחנים, מוליכי ספינות, שליחים לגולה, ועוד. הוציא קובצי מכתבים ועזבונות של בנים ובנות שנפלו: קיבץ וערך ספרים רבים (בחלקם בעילום עמו), כגון: "מבין החומות" (של עכו) "לאסר עברי", הוא משה כרמל , "פרקים במלחמת ישראל", "חנה סנש" (בעקבות הספר נכתב מחזה), "חברים מספרים על ג'ימי", ולאחרונה "עד סלע" (על אלה שהלכו לפטרה) ו"ירמי מן הצנחנים".
בימי מלחמת העולם ערך מטעם "הארגון" חוברות-הדרכה בשם "אשמורת". כן נגאל בזכותו עזבונו של יצחק שדה , המחזה "הלוחמים" והרשימות מן "הפנקס הפתוח".
עיקר פעילותו הספרותית הושקעה ב"תולדות הפועלים הארצישראלית" - "קורות ומקורות", ב-4 חלקים (את החלק האחרון לא הספיק להשלים), מן העליה השניה ועד הקמת המדינה (קדם להם ספר כולל בשם זה שנדפס בשנת תש"ב בצורת "חומש עם רש"י" היינו, טקסט באותיות גדולות וביבליו