מאיר פוגל
נולד בגרבוב (פולין) בשנת תרמ"ג (1883). לאביו אברהם פוגל (בעל יערות ונדבן ידוע) ולאמו אסתר. קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבת גרבוב והיה מחסידי ותומכי האדמו"ר גור. נשא לאשה את יוכבד בת נתן ז'פקוביץ (אשת חיל, שעזרה לבעלה בכל מעשיו הטובים. רוב זמנה הקדישה בפעולות צדקה בסתר ועבדה בארגוני נשים בענינים סוציאליים לטובת הנצרכים).
הקים בית חרושת גדול לטקסטיל באוזרקוף, שבו עבדו כ-3000 פועלים.
רבים מהפועלים שלמדו אצלו את המקצוע הביאו אתם את המקצוע לארץ.
בשנת 1936 ביקר בארץ. קנה מגרש ובנה בית ברחוב אליפנט 5 בתל-אביב.
בשנת 1941 עלה לארץ עם בני משפחתו.
הקים ב"רמת-ישי" (ישוב כפרי שנוסד בשנת 1925 בעמק יזרעאל, בו עובר הכביש חיפה-נהלל. 23 ק"מ מחיפה. בצד "רמת-ישי" היה כפר ערבי בשם ג'דה וזמן מה קראו כן גם לישוב היהודי) עם כמה שותפים ביח"ר גדול לטקסטיל. מטרת המפעל היה ליצור תעסוקה וקיום המקום, שלא ינטשו התושבים את המקום, ולא למטרת רווחים בלבד.
בארץ המשיך בנדבותו ביד רחבה ובסתר. עזר לרבים מהעולים להסתדר בארץ.
נפטר בתל-אביב, ו' אלול תש"ו (2.9.1946).
צאצאיו : יעקב, נפתלי ז"ל, זאב, ליאון (ליב), יחיאל (נספה), חיה אשת משה ליברך (נספתה), חנה (נספתה).
פנחס קופל
נולד בטורק (פולין), ב' שבט תרע"ח (15.1.1918). לאביו יוחנן ולאמו צילה. קבל חינוך מסורתי וכללי בתל-אביב.
בשנת 1924 עלה לארץ.
היה רב-סמל בחיל הנוטרים ומפקד משמר נע. היה מדריך ב"הגנה", שומר מתנדב בישובי ספר רחוקים, לוחם תחת פיקודו של המפקד הבריטי וינגייט.
השתתף בקורס הראשון למפקדי מחלקות ביבנאל מטעם ההגנה.
במלחמת העולם השניה שירת בצבא הבריטי בחזיתות שונות ובשלהי המלחמה עסק בהעלאת עולים לארץ.
במלחמת השחרור השתתף כמפקד גדוד במבצע "נחשון" לפריצת הדרך לירושלים הנצורה. בשנת 1951 נקרא למלא תפקיד במשרד הבטחון, ומלאו עד שנקרא משם ב-1953 לארגן את יחידת חיל-משמר הגבול שע"י משטרת ישראל ("הכומתות הירוקות") למלחמה במסתננים שפגעו במהלך חייהם התקין של מתישבי הספר ונתמנה למפקד המשטר.
נשא לאשה את הדסה בת זלמן פליקס. הפעולה הקרבית הראשונה בתולדות החיל היתה המשימה לגרש את חיילי הלגיון הערבי, שנהנו בחוצפה רבה לערוך אימוניהם ב"חרבת סנסן" ליד כפר מטע בפרוזדור ירושלים שנמצא בשטח ישראלי ריבוני. בקרב זה נפל מפקד פלוגה, אך הירדנים נסוגו לשטחם ושוב לא עברו את הגבול.
ברבות הימים היה משמר הגבול לחיל מגובש שאפשר לסמוך עליו. בחיל זה השתלבו יפה מספר ניכר מבני המיעוטים ומהם תופסים כיום עמדות פיקוד בכל הדרגות.
בזכרונו נחרתו במיוחד שלושה אירועים גדולים שעליהם פורסם בשעתו בהרחבה בעתונים ואשר עליהם ניצח בעצמו. הראשון בהם קשור ברוצח הירדני סמואלי, אשר שירת בלגיון הערבי בדרגת רב-סרן. אחיו נהרג במלחמת השחרור ועל קברו הוא נשבע לרצוח מאה יהודים. לילה-לילה חדר לישובים צעירים, ביקר בפרוזדור ירושלים. קרבנותיו היו: קשישים, נשים וטף, מתישבים שלווים שרובם היו עולים חדשים. כל מאמציהם של שלטונות