המעבדה לפיזיולוגיה ניסויית של מכון- רוגוף למחקר רפואי בבית-החולים ביילינסון.
חבר הנהלת האיגוד לקדום המדע בישראל, מאז הקמתו בשנת 1955, וגזבר האגודה הישראלית לקרנות-מחקר. זכה ב"פרס סולד" ב-1960 של עירית ת"א, יחד עם פרופ' דה-פריס על עבודות מחקר בארסי נחשים בישראל.
נתמנה כחבר באקדמיה למדעים של ניו-יורק ובאיגוד ההמטולוגי הבינלאומי.
ד''ר שאול כוכבא (ראה תמונתו בתמונה הכללית)
נולד בתרע"ה (1915) בוינה, אוסטריה. קיבל חינוך תיכוני בלבוב.
עלה לארץ בשנת 1934 וגמר את הפקולטה למדעי-הטבע של האוניברסיטה העברית בירושלים בביוכימיה, בקטריולוגיה ופרזיטולוגיה.
בשנת 1940 קיבל תואר M.Sc. ואחר כך Ph.D.
בשנים 1943-1940 היה עוזרו של הפרופ' אוליצקי במחלקה לבקטריולוגיה של בית הספר לרפואה.
בשנים 1945-1943 עבד ככימאי ראשי בתעשיה במסגרת המאמץ המלחמתי של השנים ההן.
בשנים 1947-1945 נהל את המעבדה הרפואית של בי"ח "בקור חולים" בירושלים, בשנים 1955-1947 שרת בצה"ל כקצין-היגיאנה ראשי, בדרגת רב-סרן. בתקופה זו נשלח גם להשתלמות לארצות הברית, שם קיבל תואר M.P.H. באוניברסיטת הארווארד. מאז 1955 הוא חבר במכון ע"ש רוגוף למחקר רפואי בבי"ח ביילינסון בתפקיד סגן-מנהל וכמנהל המעבדה לאימונוכימיה. בשנת 1958 נסע למכון-פסטר בפריס, והדריך את חיסון הסוסים לשם הפקת הנסיוב הספציפי נגד ארס-הצפע, לפי השיטה שעובדה במכון למחקר רפואי על-שם רוגוף. נתמנה לחבר האגודה המלכותית לרפואה בלונדון ולחבר האקדמיה למדעים בניו-יורק.
זכה ב-1960 יחד עם פרופ' דה-פריס ועם ד''ר שמעון גיטר ב"פרס סולד" של עירית תל-אביב, על עבודת מחקר ארסי וחשוב בישראל.
ד"ר מקס לבקוביץ
(ראה תמונתו בתמונת הכללית) נולד בתרס"א (1901) בגרמניה. למד רפואה באוניברסיטת ברלין, מינכן ופרייבורג. למן שנת 1924 עבד בבית-החולים מואביט בברלין. כרופא ראשי, אירגן מרפאות מרכזיות למחלות מחזור הדם, לשחפת ולאלרגיה. ו במשך עבודתו נשלח להשתלמות לדנמרק ולהולאנד.
בשנים 1931-1928 שרת כמזכיר הכינוס הגרמני של האינטרניסטים בויסבאדן.
עבודתו בברלין נפסקה באפריל 1933, ומיד עלה לארץ.
בשנים 1934-41 מנהל ביה''ח המרכזי בעפולה.
בשנים 1941-45 ניהל את המרפאה המרכזית של קופת-חולים ההסתדרותית בתל-אביב, ושימש יועץ למחלות פנימיות. למן שנת 1950 הוא מנהל את המחלקה הפנימית א' בבית-החולים ביילינסון.
רעיתו: יוטל לבית סימסון בשנת 1954 היה המארגן והיושב-ראש של הכינוס הארצי של הרופאים "רמב"ם", שנתכנס בתל-אביב, בשנים 1959-1956.
שימש כיו"ר הכינוסים המדעיים השבועיים של ההסתדרות הרפואית בתל-אביב.
במשך עבודתו הרפואית עבד בכמה נושאים אקספרימנטאליים (כגון: יצירת דם בהשפעת תמצית אברים שונים; ארטריוסקלרוסים), ובפרט ברפואה קלינית.
חיבר ספר על שקיעת הדם, תיאר כמה מחלות מגפתיות בארץ: צהבת זהומית, איוסינופיליה עם בצקת של העור, ועשה את התצפית הקלינית הראשונה על קדחת הנילוס המערבי בארץ. התענינותו בנשיכות נחשים נתעוררה בעת עבודתו בעמק, ונמשכת כיום במסגרת המכון למחקר רפואי על-שם רוגוף.
זכה ב-1960 יחד עם פרופ' דה-פריס ועם ד"ר גיטר ועם ד"ר שאול כוכבא - ב"פרס סולד" של עירית תל-אביב, על מחקר ארסי בישראל.
פרופ' אריך נסאו
נולד בתרמ''ח (1888 ברייכנברג) בגרמניה. למד רפואה באוניברסיטאות ברלין, פרייבורג, היידלברג. עבד כרופא במכון הפתולוגי בבית-החולים העירוני בדיסלדורף, ואחר כך - כאסיסטנט בקליניקה פדיאטרית של פרופ' שלוסמן. בשנית 1918-1915 רופא צבאי. בשנים 1926-1918 רופא ראשי בבית-החולים לילדים בברלין (בהנהלת פרופ' ל. פ. מאיר). רעיתו: טוני לבית שטרן. בין 1926 ו-1933 מנהל בית-החולים העירוני למחלות כרוניות של ילדים בברלין. מ-1933 עד 1937 מנהל הפוליקליניקה הפדי אטרית של הקהלה היהודית בברלין.
מ-1938 בארץ. מאז ראש מחלקת הילדים בבית החולים בעפולה. משנת 1956 בעל תואר פרופיסור