על שמו ניתנת מטעם מכללת ת"א לסטודנטים מצטיינים.
על שמו נוסדה קרן מטעם עובדי עירית ת"א ופרס בסך אלף ל"י ניתן בכל שנה למחבר המצטיין במחקר על נושא כלכלי, כמו"כ נקרא על שמו אחד האולמות באוניברסיטת ת"א.
דניאל יצחקי
(ראה כרך י"א, עמוד 3841) נולד בדרבאנד, כי תשרי תרל"ז (בסוף 1876).
נפטר בתל-אביב, כ"ז אייר תרצ"ב (2.6.1932).
ראה את הערך של אשתו סנס יצחקי ושל בנו מישראל יצחקי בספר זה.
פתחיה לבטוב (גוטהארץ)
(ראה כרך י"ג, עמוד 4205 וכרך י"ד, עמוד 4579) לזכרו הופיע ספר בשם ,פתחיה לבטוב" ע"י עירית הרצליה וארכיון החינוך של הסתדרות המורים.
ליקט וערך אליעזר ט"ש (טור-שלוט). תל-אביב, כסלו תשכ"ו. 232 עמודים (ראה ערכו בעמד 4741).
הרב מרדכי זאב (מרכוס) אהרנפרייז
(ראה כרך שני, עמוד 2651) נולד ט"ז בתמוז תרכ"ט (25.6.1869) נפטר בשטוקהולם (שוודיה), כ"ב אדר א' תשי"א (28.2.51)
מרדכי בן-הלל הכהן
(ראה כרד ג', עמוד 114) נולד בי"ג שבט תרט"ז (1856) במקום 1846 שנדפס בטעות.
מרדכי נמיר (נמירובסקי)
(כרך ד', עמוד 1917) זוכר מנעוריו בשורות תנועת העבודה הציונית (מפלגת צ"ס), לקח חלק פעיל בכל פעולות המחתרת הציונית במשטר הקומוניסטי. נאסר והוחזק בביתכלא סוביטי, ועם שחרורו עלה ארצה ב-1924. נכנס להסתדרות העובדים הכללית ועסק בכל הבא ליד כפועל בחטיבת עצים. ב-1925 נכנס להנהלת העתון "דבר" שנוסד אז, וב-1926 נתמנה מזכיר מפלגת "אחדות העבודה" בתל-אביב עד לשנת 1930, בה נתאחדה מפלגתו עם מפלגת "הפועל הצעיר", הלא היא "מפלגת פועלי א"י. במשך 7 שנים עמד בראש המחלקה למחקר וסטטיסטיקה בהסתדרות.
בשנת 1935 נבחר חבר מועצת עירית תל-אביב.
בשנים 1936-1943 היה מזכיר מועצת הפועלים בעיר תל-אביב; בשנים 1932-1948 שימש גם כיו"ר לקרן חוסר עבודה של ההסתדרות.
היה ציר לקונגרסים הציוניים ב-1937, ציריך, וב-1946, בזל.
היה פעיל ביותר במערכות הישוב במאבק נגר הבריטים. משנת 1933 היה חבר במפקדת ההגנה בתל-אביב וב-1947 נתמנה חבר המטה הארצי של ההגנה עד ליום הקמתו של צה"ל. עקב פעולתו בהגנה ובגלל הפגנות-רחוב שאירגן נגד גזירות הקרקע נאסר על ידי הבריטים. נשלח ב-1940 לכלא עכו, ולאחר מכן למחנה-הסגר במזרע.
במלחמת העולם השניה עמד בראש לשכת הגיוס של המתנדבים לצבא הבריטי במלחמה נגד הנאצים.
נוסף על פעילותו במפלגתו וכאחד מנושאי דברה, ונוסף על תפקידיו בהסתדרות ובמפלגתו היה פעיל בהרבה מוסדות ואיגודים חברתיים ואמנותיים בחיי התיאטרון ובמוסיקה, בה עסק בנעוריו, ובטיפוח החיים התרבותיים בארץ.
עם קום המדינה ב-1948, נשלח תחילה לביצוע משימות דיפלומטיות בבולגריה, בצ'כוסלובקיה וברומניה, ולאחר מכן נתמנה ציר ישראל במוסקבה (1949) ; אחרי שירות דיפלומטי של שתי שנים וחצי כיהן מ-1951 כמזכיר של הסתדרות העובדים, ונבחר כחבר לכנסת.
ב-1956 נבחר לממשלה וכיהן בתפקיד שרהעבודה. בתפקידו זה הגשים תוכניות רבות-היקף של שיכון, חיסול מעברות, בטוח לאומי, תעסוקה רחבה, הכשרה מקצועית ותחיקת עבודה.
ערך בשעתו קבצים כלכליים ומקצועיים, פרסם מאמרים ומחקרים סטטיסטיים, שניתרגמו לאידיש, לאנגלית, גרמנית, ערבית וללשונות אחרות.
בדצמבר 1959, אחרי 4 שנות שרות כשר העבודה, נבחר לכהן בתפקיד ראש העיר תל-אביב, ועמד בראש קואליציה פועלית-עממית. כן הוא ממשיך בחבורתו בכנסת, ונימנה על חברי מזכירות מפלגת פועלי א"י (מפא"י).