ד"ר יהודה אריה צבי (הירש ליב) וינשטוק
נולד בווארשה (פולין), כ"ה כסלו תר"ע (8.12.1909).
לאביו יששכר דב (נכדו של ר' יואל וגמיסטר) ולאמו שרה בלהה בת שבתאי הכהן. קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבות, באוניברסיטאות - קרקוב ובריסל, וקבל תואר ד"ר למשפטים ולפילוסופיה.
היה מורה להיסטוריה, פדגוגיה לימודי היהדות בבתי-ספר תיכוניים, אח"כ היה מפקח של בתי הספר "תרבות" בפולניה.
היה מפעילי "הפועל המזרחי".
עלה לארץ בשנת 1926.
עורך דין ונוטריון.
בשנת 1935 נשא לאשה את צלה בת ר' אלתר אטינגון (ממשפחת אטינגון המפורסמת בנדבנותה ועשרה ברוסיה, פולין וגרמניה) ולאמה פאניה. עבד במקצועו, כעורך דין בתל-אביב.
היה פעיל כעסקן ציבורי בעניני קהק"ל, קרן היסוד.
בארץ התרחק מפעולה צבורית מפלגתית.
עזר לנצרכים בגמילת חסדים ובכל עזרה שנדרשה ממנו.
שירת במשטרה המיוחדת, בימי שלטון המנדט בארץ.
נפטר בתל-אביב, א' אדר א' תשכ"ה (3.2.65) הובא לקבורה בנחלת יצחק.
בתו: תקוה אשת ירוחם לוריא (עתונאית כותבת רפורטז'ות ופיליטונים בעתון הערב "מעריב" ראה כרך י"א, עמוד 3754).
בצלאל צמחי (ויקסמן)
נולד בביעליא צרקוב (עירת מחוז באוקראינה) בשנת תרס"ד (30.4.1904).
לאביו חיים צבי ויקסמן (מסורתי, מהמעמד הבינוני) ולאמו חיה בת נחום אברהם פאבלובסקי. העיירה הצטינה בזיקתה לציונות, ועוד בשנת 1909 הוקם בה בית-ספר ציוני לבנות ושנה לפני פרוץ מהפכת 1917 הוקמה גם גמנסיה יהודית ע"ש ד"ר מוטלין שהיה הרב מטעם העיר. קיבל חנוך יהודי וציוני, למד בחדר מתוקן שהקימו המורים ישראל שיינמן וירוסלבסקי. בגיל 9 נכנס לבית ספר למסחר ואח"כ לגמנסיה ע"ש ד"ר מוטלין שלמדו בה גם עברית על דקדוקה וספרותה. למד בשעורים של אחרי הצהרים מפי שמעון פריצר הי"ד למשפחת משה גולדשטין, שהיה ידוע בשם משה קרולניק. גמרה למד מפי אחיו הבכור מיכאל.
היה חבר גדוד הצופים בעירו (בסוף 1916) והשתייך לשבט העברי שבגדוד שנשא את השם "השומר הצעיר" (שלא היה לו קשר לתנועת "השומר הצעיר" בפולין או ברוסיה).
לקח חלק (החל מגיל 14) בהגנה העצמית בזמן המהפכה בסמואוק רייג'ה ובאובחודים (שמירה) עם רובה ביד. בהגיעו לגיל 16 הועמד בפני ברירה להזין בכוחותיו את המהפכה הרוסית או להפנות כוחותיו לבנין העם, וחנוכיו הכריע.
בסוף שנת 1920 נסע בדרך לא דרך יחד עם אחיו בן ה-18 לגבול הרומני. עברו את הגבול תחת מטר כדורים ונדדו דרך זגוריצה ועוד לקישינוב ומשם לגלאץ עיר הנמל.
בראשון למאי 1921 עלו באניה "רומנוה מרה" בדרכם לארץ.
עם פרוץ המאורעות בארץ (באותו חדש) והוצאת הצו של ממשלת המנדט על הפסקת העליה לארץ הורדו בקושתא (תורכיה) ושם נשארו כחצי שנה עם נסיונות חוזרים לעלות על אחת האניות. בקושתא נפגשו עם קבוצת הסופרים: ח. נ. ביאליק,