ראה כרך רביעי, עמוד 1748). היה חבר בועד פועלי יהודה. ידיד קרוב נפש לא. ד. גורדון (ראה כרך ראשון, עמוד 413). בין באי-ביתו היו: מיכאל הל פרין (ראה כרך ראשון, עמוד 275), יוסף חיים ברנר (ראה כרך שלישי, עמוד 1117) ואחרים רבים מזקני ופעילי תנועת העבודה בארץ. ביתו שימש ועד לכל עניני פועלי יהודה.
השתתף ב"הפועל הצעיר". בביתו דנו על כינוסים שונים, ביניהם על הקמת "המשביר" ו"קופת חולים". הטיוטה להכנת תקנון קופת חולים נכתבה על ידו. כשיוסף טרומפלדור (ראה כרך ד', עמוד 1588) ביקר עם בואו לארץ בביתו, סיפר ומסר סקירה מפורטת על יהדות רוסיה בפני אנשי "עין-גנים".
בתערוכה החקלאית ביפו-תל-אביב, קיבל מאת הנציב העליון סיר (אח"כ היה לורד) הרברט סמו אל את הפרס הראשון עבור הפרה המניבה חלב הטובה בארץ וכן עגלה שגידל ממנה.
בגלל קדחת נאלץ היה לעבור לת"א עם הפרות שלו והיה חלבן בתל-אביב.
ולאמו הניה דבורה בת משה שמחה גולניצר (היתה מחלוצות התקופה. עבדה בחקלאות ובמשקה העצמי. נפטרה מקדחת צהובה והובא לקבורה בתל-אביב, בבית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור).
למד בבית ספר עממי של חברת פיק"א בפתחתקוה. לימוד תיכוני עצמי.
בשנת 1922 נשא לאשה את לאה בת שמואל שר שבסקי מעקרון (בימי מלחמת העולם הראשונה נהרגה בתו דבורה בשעת אמוני ההגנה בתרגילי יריה). בזיווג שני נשא לאשה את זלדה בת בריש ווסקו בויניק. מפני סיבות שונות התגרשו. ובשנת 1958 נשא לאשה את מלכה בת שמואל וינטראוב .
משנת 1930 חבר גרעין הפלוגה שהתיישבה בנען וחבר קיבוץ נען, הקיבוץ המאוחד - מראשיתו.
עורך מזה שנים את עלון הקיבוץ בשם "לחברים" וכן חוברות זכרון לחברים נפטרים ונופלים במערבה.
משנת 1930 - כחבר בתנועת הנוער העובד. חבר בקיבוץ נענה-נען, יצא לכיבוש סדום ע"י פלוגה מקובצת של כל חברי הקיבוץ המאוחד.
הכין עצמו לצאת בשליחות החלוץ לסוריה ודמשק, אולם השלטונות הבריטיים מנעו ממנו כניסה לשם.
חבר בועד אגודת "האורז" הארצי. מנהל פרדסים ב"יכין".
היה נוטר. השתתף בקורס ראשון של נוטרים ברחובות, שאורגן ע"י המשטרה הבריטית.
כל השנים חבר פעיל בהגנה.
בפרוץ מלחמת העולם השניה, לפי צו המוסדות הלאומיים, התנדב לצבא הבריטי - מנען. שירת ביחידת נהגים עברית במשך 6 שנים. היה קצין מלואים בתפקיד הסברה, חנוך ועריכה.
בסוף המלחמה, עם הקמת הבריגדה (החיל) צורפה יחידת הנהגים לבריגדה העברית. השתתף בקרבות על הסניו בקסינו - בצפון איטליה.
רוב הזמן ערך והוציא לאור עתון חיילים בשם "החייל העברי".
היה נצור עם יחידתו 9 חדשים בטוברוק. היה במלטה והגיע בשיירה שבה נפקעה אניה וטבעו יחד עם 148 מחייליה.
היה בין הפולשים לאיטליה. הקים עם חבריו עתון יומי לחיילים בדפוס. בעתון "החייל העברי" כתב את המאמרים הראשיים וסידרת רשימות בשם "מפנקסו של חייל עברי".
עם "חופשת השחרור" הוקף ישובו נען ע"י גייסות ב"שבת השחורה". נפצע אז בידי חיילים בריטיים שאתם שירת ולחם בקסינו. שכב כאסיר פצוע בסרפנד. לאחר שביתת רעב הועבר להדסה על הר הצופים, שכב שם כ-10 חדשים.
בשנות המלחמה היה בין מיסדי איגוד החיילים העברים, חבר "מרכז לגולה", מועצת החיילים, ארגון "הבריחה". היה אחד מעורכי העתון היומי לחיילים ברומא שהודפס בדפוס הוותיקאן.
לאחר הבראתו, בשנת 1947, ערך את עתון הנוער העובד "במעלה". שמונה שנים עסק בו.
בימי הקרבות בין יפו-תל-אביב, חילק את זמנו בין עריכה ועמדות הגנה ב"מנשיה" בגבול תל-אביב.
ערך עלונים של הכשרות מגוייסות. במילואים, קצין-עריכה של פיקוד-הדרום.
הוציא את "הדפים הקרביים" בתמרונים, בפעולות התגמול ובמבצע "קדש".
השתתף וערך דפי יזכור לנופלים.
החל לפרסם בעלוני הצופים ובמעלה "רשימות הנ"ו" (1927-30).
הוציא שני ספרים על רישומי המלחמה: "מכתבים מן המדבר" (תש"ך, שזכה ב-5 מהדורות עד שנת תשכ"ה. תורגם לאנגלית בניו-יורק וזכה בפרס "לואי למד" אותה שנה.
בשנת 1965 יצאה מהדורה מחודשת של הספר הנ"ל, אף היא בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
בשנות המלחמה הוציא "עם עובד" את ספרו