אשר צידון (פדרהאר)
נולד בלומאז (פולין), י"ד בתשרי תרס"ט (29.9.1909).
לאביו דוד פדרהאר ולאמו גננדל בת אשר גולדמן. בשנות העשרים למד בישיבת ז'טל ובישיבת קמניץ-ליט אצל הגאון ר' ברוך בר ליבוביץ זצ"ל.
בעל השכלה תורנית.
היה מורה לעברית בפרצ'יב ובוורטבי ובקיבוץ הכשרה.
ניהל מחלקת הכשרה של החלוץ המזרחי בוורשה.
היה בפעילי תנועת תורה ועבודה בפולין.
בשנת 1936 עלה לארץ.
כיהן כמזכיר מרכז העבודה של "הפועל המזרחי" וכמזכיר האיגוד הארצי של פועלי היהלומים של ארגוני המיעוטים.
היה ציר לקונגרס פועלי היהלומים באנטוורפן (בלגיה).
היה מזכיר מועצת הפועל המזרחי בתל-אביב.
בשנת 1939 נשא לאשה את שרה בת דב צ'יציק. חבר המועצה המדינית של המפד"ל.
בשנת 1961 סיים את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים: היסטוריה של עם ישראל ומדע המדינה. בעל תואר ב.א.
היה סגן מזכיר מועצת המדינה הזמנית.
היה ציר לועידת מזכירי הפרלמנטים בדבלין ובהאג.
ערך סיורי לימודים בבתי המחוקקים של ארצות הברית, קנדה, אנגליה, ארצות סקנדינביה ועוד.
מיסד בית כנסת הרמב"ן במושבה היונית בירושלים.
כיום, סגן מזכיר "הכנסת" בירושלים.
פרסם מאמרים בעתונות ובירחונים.
ספרים: "הכנסת" (תש"י); "בין הפטיש והדוכן" (האימרה והבדיחה בכנסת, תשי"ב); "הכנסת להלכה ולמעשה" (תשי"ד); "מבנה השלטון בארצות הברית" (תשי"ח); "בית הנבחרים"; "מורה נתיבי הכנסת בחקיקה ובממשל" (תשכ"ד. ב-4 מהדורות). הספר נדפס בניו-יורק בשנת תשכ"ח (בסוף שנת 1967) בתירגום אנגלי.
צאצאיו: אלישע, חגי, אריאלה.
יהודה (ליאון) פראג
נולד בוורשה (פולין), י"ג סיון תרע"ד (7.6.1914).
לאביו ישראל אשר פראג (בן-דודו של הרב יצחק פראג, שעל שמו נקרא רחוב בירושלים) ולאמו צביה בת משה סמולז'. קיבל חינוך מסורתי וכללי, באוניברסיטה וורשה ובביה"ס למדעי המדינה.
היה חבר קואופורציה של סטודנטים "זל ציה" בוורשה.
בשנת 1934 עלה לארץ.
כל השנים היה חבר פעיל ב"הגנה".
בשנים 1936-44 שירת במשטרת המנדט בארץ.
בשנים 1946-48 היה מזכיר כללי של האגודה "לאסירינו", אגודה כל-ארצית של הועד הלאומי ליהודי א"י, לעזרת אסירים פוליטיים מכל הזרמים.
משנת 1948 במשטרת ישראל.
בשנת 1955 נשא לאשה את שילה בת יוחנן קוק. בשנים 1957-59 היה מפקד בית הספר לקצינים במשטרת ישראל.
כיום, ניצב - ראש אגף המשטרה וההדרכה במטה הארצי של משטרת ישראל.
כתב מאמרים על נושאים מקצועיים.
בניו: אלכסנדר, רפאל, דוד-רם.
שמואל פנחס פלנט
נולד בראדימנו (גליציה), י"ב בניסן תרנ"ב (1892).
לאביו מרדכי פלנט ולאמו פרידה בת יוסף דוד בלנק. קיבל חינוך מסורתי וכללי.
עסק בפעולות צבוריות וציוניות ויסד בעיר מגוריו ספריה עברית בשם "שפה ברורה".
בשנת תרס"ט (1909) עלה לארץ. היה הראשון שעלה מאותה סביבה לארץ ובעקבותיו עלתה במשך הזמן כל המשפחה.
ביחד עם אחיו עסקו במסחר עורות.
בשנת תרע"ח (1918) נשא לאשה את חמדה בת הרב ישראל חבס (ראה כרך ראשון, עמוד 98). (ראה את הערך שלה בכרך זה).
לקח חלק בהקמת "קרית ענבים" כבא כח לשכת "בני-ברית" בירושלים (היה באותו הזמן מזכיר הלשכה).
כתב מאמרים רבים בעתונות העברית והאידישאית בענינים כלליים צבוריים.