נכבד במחקר בשטח זה. בין היתר הגו בשנת 1962 הוא וד"ר ח. גולדברג רעיון נוסף של שדה יסוד משולש לתאור החלקיקים נושאי הכוח החזק, רעיון שפירות רבים נודעו לו בשנות 1965-1964.
את תקופת סתיו 1963 - סתיו 1965 עשה במכון הטכנולוגי של קליפורניה, מקום שם שיתף פעולה במחקר עם פרופ' גלמן. מאז סתיו 1965 חזר לארץ עם משפחתו. בינתיים נתמנה עמית המכון הבינלאומי לפיסיקה תיאורטית בטייסט, שהוקם על-ידי האו"מ.
מאז 1963 הצטרף לסגל אוניברסיטת תל-אביב, והכין את הקמת המחלקה לפיסיקה בה. בשנת 1964 נתמנה פרופיסור במכון הקליפורני ובאוניברסיטת תל-אביב. כיום הוא משמש ראש המחלקה לפיסיקה וחבר הוער המנהל של האוניברסיטה.
הוא ממשיך בתחום החלקיקים, ואף הרחיב עכשיו פעולתו על פני נושאים בשטח פיסיקת החלל, שם הצליח לאחרונה לחדש חידושים מעניינים. ב-17.3.1966 קיבל מעירית תל-אביב-יפו "פרס וייצמן" לשנים תשכ"ד-כ"ה על עבודתו בשטח המיון של החלקיקים האלמנטריים.
כיום פרופסור לפיסיקה באוניברסיטת תל-אביב.
ביוני 1968 קיבל פרס רוטשילד למדעים.
צאצאיו: תדעל-עבדת, ענת.
ברוך בן-טובים (בנדט)
נולד בביאליסטוק (רוסיה), כ"ג טבת תרמ"ה (1885).
לאביו יצחק אייזיק בן-טובים-בנדט (נכד הרב הגאון ר' שמואל חסיד מראסיין, מחבר קונטרס "תורת חסידים" (ראה כרך שני, עמוד 595) ולאמו שיינה חיה בת ר' מרדכי דודובסקי. בשנת תרנ"א (1891) עלה עם בני משפחתו לארץ.
קיבל חינוך מסורתי בתלמוד תורה "שערי תורה" בנוה שלום - יפו (אביו יחד עם ר' משה בצלאל טודרסוביץ, אביו של דוד תדהר ועוד יסדו את המוסד לפני יותר מ-70 שנה), למד בישיבות בירושלים ולימוד מסחרי בבי"ס יהודי-אנגלי "פרינץ עמנואל" בירושלים.
בשנת 1902 עברה משפחתו מיפו לירושלים ושם השלים את לימודיו כנ"ל.
בשנת 1904 כשנפתח בירושלים הסניף השני של חברת אנגליה פלשתינה בע"מ (כיום, הבנק הלאומי לישראל בע"מ) נתקבל בין הפקידים הראשונים. התקדם יפה בעבודתו והתמחה בכל ענייני הבנק.
בשנת 1911 נשא לאשה את חנה בת הרב יעקב רבינוביץ (בן הרב אליעזר שמחה מפונוביץ שעלה לארץ לפני יותר ממאה שנה). כשבעלה נאסר (ראה להלן) ונשלח לדמשק כחשוד ומרגל של "נילי" (לפי הלשנה) עזבה את ילדיה בטבריה ונסעה לדמשק לשלם עבורו כופר - לשחרורו ולא הצליחה. בינתיים יחד עם עוד עסקניות ועסקנים הגישה עורה לאסירים היהודיים מא"י, ביניהם היו עשרות מנהיגים, במזון, בגדים וכן אספה כספים לתתם לאסירים היהודים שעמדו לשלוח אותם לקוניה.
זה כ-57 שנים שהיא יו"ר ופעילה באגודת נשים לגמילות-חסדים ביפו-תל-אביב (נוסדה בשנת תרע"ג-1913).
בסוף נובמבר 1913 עבר לטבריה ונתמנה למנהל הסניף שנפתח שם אותה שנה. הצליח לרכוש לקוחות מבין התושבים, ממושבות הבארון, ממשקים וקיבוצים וחינך אותם להיות דייקנים בתשלומי החובות ולתת בטחונות מתאימים להלוואות שקיבלו. הבנק עזר גם לפיתוח המסחר עם דמשק (סוריה) דרך גשר בנות יעקב.
בטבריה היה חבר המשלחת שנפגשה עם הבארון אדמונד רוטשילד שביקר לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה בארץ. הוא התאכסן אז במושבה פוריה ליד טבריה. המשלחת ביקשה ממנו שימכור ליהודי טבריה שטח קרקע שהיה שייך לו על הר, צפונית לעיר ליד הכנרת, במטרה, שיוכלו לבנות עליו שכונה מודרנית חדשה. הסכים ומסר לבא-כוחו בארץ הנרי (צבי) פראנק (ראה כרך שני, עמוד 914) שיסדר את ההסכם עם הקונים. בינתיים פרצה המלחמה העולמית הראשונה, הבאתן חזר לצרפת, עברו 4 שנים עד שהמכירה יצאה לפועל. על השטח הזה בנו את "קרית שמואל". עם כיבוש הארץ ע"י הבריטים, נעזרו ע"י קצין בריטי, שרכש עבורם צנורות למידור רשת המים לשכונה.
אמריקה נכנסה למלחמה ב-1917 ועד אז היתה מגישה עזרה במשלוח מזון, בגדים, פעם בכל שבועיים, וכסף לחלקם לנצרכים בארץ שסבלו רעב ע"י "ועד הסיוע האמריקאי" שנוסד ביזמתו ובהשפעתו של אהרן אהרנסון ועוד.
נתמנה למנהל הועד הנ"ל בטבריה והסביבה בחלוקת המזון וכו'. ליד ביתו פתח משרד מיוחד לחלוקת כספים שנתקבלו מקרובים ובני משפחות מאמריקה - לקרוביהם בטבריה והסביבה. היות והדבר לא היה רצוי לתורכים, עבדו תחת חסות "ועד