תל-אביב ובקופת התגמולים של עובדי עירית תלאביב, כנבחר מטעם ועד ת"א של הפועל המזרחי בעירית תל-אביב.
עד שיצא בשנים האחרונות לפנסיה, היה מנהל מדור במחלקת הגביה בעירית תל-אביב. כיום, הוא חבר ועדת הביקורת של אירגון הפנסיונרים של עירית תל-אביב-יפו.
במלחמת העולם השניה ובמלחמת השחרור היה מ"כ במשמר האזרחי.
גזבר לשכת בני ברית ע"ש "יצחק ילין" בתלאביב.
יו"ר כבוד של בית הכנסת "נחלת יצחק" ברחוב חברון בתל-אביב.
צאצאיו: פנחס מעוז (עורך דין עצמאי בת"א) ; אסתר אשת הרב אליהו גלופלקין ; בנימין-זאב (תלמיד ישיבת ב"ע ומרכז הרב (קוק) בירושלים).
ראובן ציילינגולד
נולד בוורשה (פולין), ל' שבט תר"ס (30.1.1900).
לאביו נפתלי (טורי-זהב) בן אשר (מו"ל לספרי קודש. היה הסוכן הראשי של הוצאות הספרים ראם, מץ, רוזנקרנץ, ראה כרך עשירי, עמודים 3471-72) ולאמו מרים בת ר' בנימין הכהן זילבר מינץ מוורשה.
קיבל חינוך מסורתי ותרבות יהודית ולאומית.
בשנת 1920 עלה לארץ.
באותה שנה עבד זמן מה בבנין ביקור חולים בירושלים, והצטרף באותה שנה לקבוצה הראשונה מירושלים של עובדי הטלפון הממשלתי.
במאורעות מאי 1921 התקין את הטלפון הראשון בחדרה.
התקין קו בין ראשון לציון לטלפון הראשון בנס -ציונה.
בשנת 1925 נשא לאשה את יפה בת שלום פט שביץ מירושלים.
הכניס הרבה עובדים יהודים בשנים שכיהן בהנ דסת הטלפונים והדריך ולימד אותם מקצוע זה.
נהג לקבל את האזרחים שפנו בבקשות שונות ביחס לבבי ועזר עד כמה שאפשר היה. בימי המאורעות היה בקשרים עם מפקדי ההגנה והגיש תמיד את העזרה הדרושה.
עד שיצא לפנסיה היה בדרגת סגן מהנדס מחוז תל-אביב והמרכז, דאר ישראל.
צאצאיו : אשר טופז (סגן אלוף בצה"ל. רעיתו: שרה בת ישראל רזניק) ; מרים אשת יצחק זיסקין (מנהל מכירות של ביהח"ר "אמגט", בני-ברק) ; שולמית אשת צבי דהב (פקיד בכיר ביח"ר פז, תלאביב) ; שבע ציילנגולד (עובד "אל-על", רעיתו: דליה קרקו).
חיים שר-אבי (שרעבי)
נולד בעיירה אל-סד'ה (בתימן) י"ח אייר (ל"ג בעומר) תרע"א (16.5.1911).
לאביו ישעיהו (יעיש) שרעבי (המתייחס למקובל הרב שלום שרעבי) ולאמו שושנה ( שמעה) בת יחיא חדאד. גדל בעיר הבירה של תימן צנעא ובה התחנך. תחילה למד ב"חדרים" אצל הרבנים הידועים ר' שלמה מגורי, ר' משה צארום , ר' שלום קורח , ר' יחיא ג'יאת ואחרים, ואחר-כך בשתי הישיבות הגדולות - של הרב הגדול יחיא אל-קאפאח (מיסד התנועה "דור דעה" בתימן, מחבר הספרים "מלחמות ה' ", "ידיעת אלקים" (שמונה שנים) ושל החכם באשי האחרון בתימן ר' יחיא אביץ' (שלוש שנים). בסיום לימודיו הוסמך להיות שו"ב ומדריך על-ידי ר' יחיא אביץ ור' משה צארום. היה אורג מומחה במקצועו. בתחום הצבורי היה מזכירו האישי של החכם באשי ר' יחיא אביץ. שולט בשפה הערבית ומבאי ביתו של האימאם יחיא המנוח שנים רבות. העתיק ספרים בעברית ובערבית (מקצוע שהיה חשוב בתימן מחוסר ספרים) ולאחר סמיכותו גם כשו"ב עמד בקשרי מכתבים עם הארץ