בהוצאת "עם עובד", תורגם לאנגלית, צרפתית, ספרדית והולנדית).
18 מחזות משלו (כמה מהם קרא לעיל) - הוצגו בישראל ובתוכם "אלדורדו" (1963 ע"י התיאטרון "אהל"); "קזבלן" (1963. ע"י התיאטרון הקמרי); ו"קזבלן" (1958, מחזמר - תיאטרון "גיורא גודיק". קיבל פרס "כנור דוד" כמחזאי השנה - לשנת 1967); הקומדיות "מגדל בבל" ו"יום לאחר המלחמה" (בתיאטרון הסאטירי "המטאטא"); "שולמית" (בתיאטרון "דו-רא-מי" מחזה מוזיקלי); "פתקאות בכובע" (בתיאטרון "זוית''); עבור המחזה ההיסטורי "קמביזס" (תשט"ו) קיבל פרס קליבלנד).
בין המחזות שכתב: "אם יש צדק" (תשי"א); "אדם בלי ראש" (תשי"ג) ; "מחזות מהווי ימינו" (א. "זרוק אותו לכלבים"; ב. "קזבלן" - תשי"ח כנ"ל).
בשנת 1950 פרסם 17 סיפורי הרפתקאות לילדים ונוער בשם "חסמבה", ראשי תיבות של: חברת סוד מוחלט בהחלט ("חסמבה"; "בבית האסופים"; "חסמבה במאבי גבול"; "חסמבה במסתרי ניו-יורק"; "חסמבה ואוצר הזהב של המלך הורדוס"; "חסמבה והמרגלים בחיל האויר") וכו'.
הוצגו בסרטי קולנוע: "אלדורדו" ו"קזבלן".
צאצאיו: אביטל (לאמו לאה לבית ולפינסקי); עדו, נחום (לאמו אסתר לבית וילנסקי); יונתן (לאמו דוריס לבית סורוקו).
ד"ר פייבל רבינוביץ
נולד בפינסק (רוסיה) בשנת תרנ"ט (1899), במשפחה ציונית-לאומית.
לאביו יעקב-אליעזר בן מרדכי (נצר למשפחת רבנים ידועי שם בערי הורודיץ ואנטופול, פלך גרודנה) ולאמו מיכלה בת זלמן פלדמן , מקרלין.
בן-דוד של אביו, ד"ר ישראל מיכל רבינוביץ נדד לפריז ונתפרסם בתור רופא ובלשן. תרגם את התלמוד לצרפתית ופרסם מחקרים רבים במדעי הרפואה, הפילולוגיה והמשפט. היה בין מארגני ועידת קטוביץ.
אחיו הבכור, זאב רבינוביץ , עלה בשנת 1913 לארץ-ישראל ולמד בגימנסיה "הרצליה" בתל-אביב. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914) הוגלה מהארץ וחזר לרוסיה. הקדיש את כל חייו להוראת השפה העברית וספרותה ותולדות העם היהודי.
ד"ר פייבל קיבל חינוך יהודי מסורתי, למד עברית ותלמוד אצל מורים מעולים. בשנת 1919 קיבל תעודת-בגרות.
השתתף בשנת 1920 בהקמת בית- הספר העברי ע"ש "יוסף חיים ברנר" (ראה את הערך שלו בכרך שלישי, עמוד 1117), בפינסק, והיה חבר הנהלתו. הורה בו מטמטיקה וידיעת הטבע.
בשנת 1921 עבר לוילנה. סיים שם את הקורסים הפדגוגיים ע"י הסמינריון העברי למורים שליד "תרבות" והיה מזכיר הסמינריון למורים הנ"ל.
עבר בשנת 1922 לגרמניה. למד כימיה ופיסיקה באוניברסיטת ברלין. הוסמך בשנת 1930 ד"ר לפילוסופיה.
בהיותו סטודנט בגרמניה פעל רבות לשם ארגונם ושיפור מצבם של הסטודנטים היהודים ממזרח-אירופה. היה במשך שנים יושב ראש "התאחדות אגודות הסטודנטים" בגרמניה.
הקדיש הרבה ממרצו לתנועה הציונית-סוציאליסטית בגרמניה, במפלגת "פועלי-ציון" ולאחר איחודה עם תנועת "הפועל-הצעיר" - בתנועה המאוחדת.
היה חבר הועד המרכזי של "פועלי ציון" בגרמניה ומזכירה במשך שנים. היה בין מייסדי "הליגה למען א"י העובדת" בגרמניה והשתתף בשנת 1930 בברלין בהכנת הקונגרס העולמי למען א"י העובדת.
עלה בשנת 1933 לארץ. התמסר לפיתוח וקידום התעשיה הכימית בארץ. הקים מפעל ליצור לאקים, צבעים ומוצרים כימיים אחרים.
ארגן בשנת 1935 יחד עם ד"ר אריה לויט (ראה כרך שלישי, עמודים: 1364-65) חוג אקדמאים "עמית" לשם עבודה תרבותית בין מוסמכי האוניברסיטאות בגרמניה.
בשנת 1940 נשא לאשה את דינה בת חיים אייזיק מירקין , מליטא.
היה פעיל בשנות החמישים בסקציה הכימית של "התאחדות בעלי-התעשיה" וב"הסתדרות הכימאים".
היה במשך שנים חבר הועד של "הסתדרות הכימאים בתל-אביב" ומאז 1963 מכהן כיושב-ראש הסתדרות הכימאים הנ"ל.
נחמיה רבין (רביצוב)
נולד בכפר שודרוביץ, פלך קיוב, ז' בשבט תרמ"ו (1886).
לאביו מנחם רביצוב ולאמו לאה.