בא-כוח "התאחדות הסוחרים" בוועדת הרשיונות העירונית בפ"ת.
חבר ועדת הבקורת "קופת אשראי וחסכון" בע"מ בפתח-תקווה.
משנ6 1935, מזכיר ומנהל כללי של "התאחדות הסוחרים בפתח-תקווה והסביבה.
צאצאיו: צבי (היה פעיל ומדריך ב"הגנה יחד עם אביו בעין-גנים". שירת בבריגדה ונפצע במלחמת העולם השנייה. שירת בצה"ל בדרגת סמל) ; חדוה אשת יצחק הלוי; ברכה אשת יהושע צוער (שירתה בצה"ל בדרגת סמלת); מתניה הי"ד, נפל במלחמת השחרור בסגירה ע"י כדור שפגע במצחו ביוני 1948).
שלום כהן
נולד בבגדד (עירק) בשנת תרפ"ו (1926).
לאביו אליהו כהן ולאמו שושנה בת הרב יחזקאל כהן. קיבל חינוך מסורתי ועברי בבית הוריו. בהיותו בגיל שש, עברה משפחתו לאלכסנדריה (מצרים) ושם סיים קולג' אנגלי, שבו למדו בניהם של גדולי העולם הערבי. ביניהם חוסיין (כיום - מלך ירדן) איבן (בן) טלאל בן המלך עבדללה בעבר הירדן.
בין מקימי תנועת הנוער "השומר הצעיר" באלכסנדריה וחבר הנהגתה שם - במחתרת.
בשנת 1946 עלה לארץ (ביקר בה עם הוריו כמה פעמים לפני זה) עם גרעין "השומר הצעיר", שקיבל הכשרה בקיבוץ "כפר מנחם".
נימנה לאחר מכן עם מקימי "קיבוץ נחשונים".
היה פעיל בהגנה ובפלמ"ח.
עם פרוץ מלחמת השיחרור עזב את קיבוצו והתגייס לפלוגה ב' של חי"ש תל-אביב. עם יחידה זו עבר את קרבות חזית ירושלים וחזית הדרום, ואף נפצע בחזית המצרית.
השתתף בקרבות תש"ח. היה בין חיילי יחידת הקומנדו הנרחבת, "שועלי שמשון".
הגורל זימן לו פגישה, ששינתה את אפיק חייו. ביום התגייסו פגש חייל אחר, בן תל-אביב, בשם אורי אבנרי. יחד עברו את המלחמה והשניים התיידדו בלב ונפש. אחרי שאבנרי נפצע קשה ושוחרר, החליטו השניים לא להיפרד גם בחייהם האזרחיים. הם רכשו את השבועון "העולם הזה" מידי עורכו הקודם מר אורי קיסרי, והפכו לצמד קבוע. מלבד ידידותם האישית קשרה אותם אמונה פוליטית משותפת : "כי ישראל חייבת להשתלב במרחב, וכי יש לעשות הכל למען הבנה ישראלית-ערבית".
עבודתם העתונאית הרגיזה אישים ומוסדות רבים, באשר "העולם הזה" גילה מקרים רבים של שחיתות ושררה.
ב-1965 חוקקה הכנסת את "חוק לשון הרע", שהעמיד את המשך קיומו של "העולם הזה" בסכנה. בהישענם על התגובה הציבורית שחקיקת החוק עוררה, החליטו להגיש רשימת בוחרים לכנסת הששית, ולנסות להשיג בזאת חסינות פרלמנטארית לפעולתם העתונאית. הרשימה זכתה בהצלחה, ואורי אבנרי נבחר לחבר הכנסת הששית, בעוד שלשלום כהן חסרו כ-1500 קולות כדי שגם הוא ייבחר לכנסת.
בין מיבצעיו העתונאיים, שזכו להדים רבים: הוא התחפש לשייך ערבי, בעת שהותו במוסקבה, כדי לבחון את יחסם של הרוסים לערבים ; הוא טבע את המונח "דופקים את השחורים" כדי להוקיע את תופעות ההפלייה נגד עולי עדות המזרח בשנותיה הראשונות של המדינה; הוא ליווה את החטיבה 9 במסעה ההיסטורי אל "שארם-אל-שייך" ב-1956, ופירסם על כך את "האפוס של טיראן" שהועתק בספרים רבים.
בשנת 1955 נשא לאשה את אורה בת ד"ר ליאון הלר. כתב מאמרים רבים, לא רק על הנעשה בארץ, אלא מהנעשה גם ברוב הארצות בהן ביקר: ברית המועצות, קובה, מזרח אפריקה (נעצר באי זנזיבר מיד אחרי שבוצעה בו הפיכה), פורמוזה, יפאן וכל מדינות מסך הברזל. נפגש עם: קאסטרו (קובה), ניקיטה כרושצ'וב (רוסיה), ועם מנהיגים ערביים רבים, מהם בפגישות סתר.
ראש מערכת השבועון "העולם הזה", מזכיר כללי של "תנועת העולם הזה - כוח חדש".
בניו: רון-אליהו, אריאל.
יהודה הרשקוביץ
נולד בליטא, בשנת תר"ל (1870).
לאביו אברהם עבר הרשוביץ (בשנת 1878 היגר עם משפחתו לאנגליה. היה שם הראשון שעורר את שאלת קביעות יום השבת לאלה שעברו מהפסיפיק לאטלנטיק, מאוסטרליה לארצות-הברית. בימי מלחמת העולם השנייה כשנתעוררה שאלה זו אצל הרב הראשי לא"י הרצוג ז"ל מטעם בני ישיבה ביפן, ציטטו