ריקאים על תכנית לחלוקת מי הירדן בין מדינות האיזור.
בשנת 1957 ביקר יחד עם שמעון פרס (שהיה מנהל משרד הבטחון (ראה כרך ששי, עמוד 2585) בבורמה.
בשנת 1956 ניהל כרב-אלוף, את המלחמה נגד מצרים בסיני - בהצלחה.
ב-1958 מסיים תפקידו כרמטכ"ל.
ב-1959 מסיים לימודיו בפקולטה המשפטית של אוניברסיטת תל-אביב ומקבל תואר .LL.B.לומד בירושלים מדעי המדינה והמזרח התיכון.
בנובמבר 1959 נבחר לכנסת ובדצמבר 1959 מתמנה לשר החקלאות, בתפקיד שבו כיהן עד 1964.
ב-1964 מתפטר מהממשלה וב-1965 מצטרף לרפ"י ונבחר מטעמה לכנסת בנובמבר 1965.
ב-1966 מבקר בחזית וייטנאם ומפרסם סידרת מאמרים בארץ ובחו"ל.
ב-2.6.67, ערב מלחמת ששת הימים (5.6.6711.6.67) מצטרף ל"ממשלת הליכוד" בתפקיד שר הבטחון.
פרסם ספר "יומן מערכת סיני" (הוצאת "עם הספר", 1965).
עשרות ספרים ואלבומים בעברית ובשפות רבות שונות הופיעו עליו ועל רב אלוף יצחק רבין, הרמטכ"ל של צה"ל (ראה כרך שביעי, עמוד 2970), אחרי הנצחון של ששת הימים.
ד"ר זאב וילנאי (וילנסקי)
(כרך שלישי, עמוד 1513) עסוק כל ימיו בהפצת ידיעת הארץ בעל פה (בהדרכת טיולים) ובכתב - במאמרים ובספרים, שהחל לפרסם מתרפ"ה (בעתון התלמידים "אלומות") ומאז במרבית העתונים וכתבי העת העבריים בארץ ובחו"ל וכן נתפרסמו כמה מספריו באנגלית. ספריו: "כפר החשמונאים" (מודיעים תרפ"ה), "עמק יזרעאל לפני כיבוש ישראל" (תרפ"ז), "עמק יזרעאל בתקופת התנ"ך" (תרפ"ז), "הר-טוב וסביבותיה" (תרפ"ח), "אגדות ארץ-ישראל" (לונדון תרפ"ט, מהדורה ששית, א-ב. תשכ"ב), "תולדות הערבים והמוסלמים בארץישראל" (א-ב, תרצ"ה), "מדריד ארץ ישראל" (עם א. בונה. תרצ"ה. מהדורות מורחבות בכמה חלקים, רביעית יצאה בתשט"ו חלק ז': "תחבורה ונסיעה בארץ-ישראל"), "חיפה בעבר ובווה" (תרצ"ו), ילקוט "תמונות ארץ-ישראל עתיקות וחדשות" בצירוף ביאורים (תש"ג), "טיולים וסיורים בארץ-ישראל" (תש"ח. מהדורה שניה בשם: "הטיול וערכו החינוכי", תשי"ג), "המפה העברית של ארץ-ישראל" (ריפרודוקציות של מפות עתיקות בצירוף הסברים. תש"ה), "המערכה לשחרור ישראל" (תיאור המבצעים והקרבות של מלחמת השחרור. תש"ט ואילך. כתוספת יצא: "גלעד לגבורים במלחמת השחרור", תשי"ט), "מצבות קודש בארץ ישראל" (הקברות הקדושים והמסורות עליהם במשך הדורות, תשי"א, תשכ"ב). "הישובים בישראל " (תולדות כל הישובים בסדר האלף-בית 1951. מהדורה שניה מורחבת בשם "אנציקלופדיה לידיעת הארץ " א-ג. תשט"ז), "שמות הישובים העבריים" (מקורותיהם בספרות, בהיסטוריה, בטבע ובמאורעות ימינו א-ב. תשי"א. מהדורה מורחבת בשם "שמות ישובינו". תשט"ז), "הארץ במקרא" (הגיאוגרפיה המקראית לפי ספרי המקרא בלווית מפות וציורים. תשי"ד), "חופי ישראל ושכנותיה" (תשי"ג. מהדורה מורחבת תשכ"ב), "מלחמת יהודה המכבי" (תשי"ד), "המיעוטים בישראל", (מוסלמים, נוצרים, דרוזים ובהאים. תשי"ט), "חבל לכיש" (תש"ך), "רמלה" (תשכ"א), "ירושלים" (א. העיר החדשה; ב. העיר העתיקה. תש"ך-תשכ"ב), "ארץישראל בתמונות ובמפות עתיקות" (1961), "גן רוה בהווה ובעבר" (תשכ"ב), "אשקלון החדשה והעתיקה" (תשכ"ג), "ים המלח וחופו הישראלי" (תשכ"ד), תל-אביב-יפו" (תמונות, ציורים ומפות, תשכ"ה).
ר' אהרן יצחק הכהן וירשופ
(ראה כרך י"א, עמוד 3868) בשורה השמינית בעמוד 3868: במקום - נפטרה בשנת תרצ"ו - צריך להיות: בשנת תש"ה. בשורה השתים-עשרה: לאחר המלים עבריים צריך להיות: של "הועד המאוחד" וכן של "עזרא" בווילנה. בשורה השלש-עשרה: יש למחוק את האות ה במלה "הגן". בשורה החמש-עשרה : צריך להיות תרצ"ד (1934) במקום תרצ"ג (1933).
ברכה חבס - הכהן
(ראה כרך ג', עמוד 1128, וכרך ט"ז עמוד 5001) הוספה לרשימת הספרים שכתבה : "תנועה ללא שם" (1964); "יופ וסטרויל בחייו ובמותו" (1964).
יוסף לישנסקי
(ראה כרך ה', עמודים 2311-13) צריך לקרוא: נולד ברוסיה ונתיתם מאביו יעקב טוביה שהיה אז בן ששים וחמש. אמו עדינה נפטרה בלידתה אותו. סבו לקחו עמו ועלו לארץ. הסב ונכדו גרו בצפת, ואחרי פטירתו של הסבא התגורר במיטולה, שם התגוררו קרובי משפחה.
זליג לבון (לוביאניקר)
(כרך ב', עמוד 590) מנהל חברת "שיכון עובדים". נקרא על שמו הגן הציבורי בשיכון הותיקים ב