זצ"ל, "תניא" ומייסד חסידות חב"ד).
בן שלוש היה (1924) כשעלה עם הוריו לארץ. למד בגימנסיה העברית "הרצליה" בתל-אביב, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים (היסטוריה וסוציולוגיה) וקיבל תואר של סוציולוג. מגיל צעיר היה חבר פעיל בהגנה. התגייס לצבא הבריטי במלחמת העולם השניה והיה ממארגני ההעפלה (1945-47) ופעיל בהצלת יהודים והעלאתם לא"י.
בשנת 1947 נשא לאשה את טניה בת משה צבי. אחרי המלחמה פקד על אניות מעפילים. במלחמת הקוממיות עלה לדרגת סגן אלוף.
בשנת 1956 היה מפקד גדוד בהצלת יהודי פורטסעיד (מצרים).
בשנים 1954-56 כאשר הוחל בתכנון חבל לכיש מונה לראש הצוות המיישב ולמנהל החבל.
בשנים 1958-60 היה מזכיר ראשון בשגרירות ישראל במוסקבה.
היה בין יוזמי יישוב חבל ערד והיה בשנים 1960-62 מנהלו הראשון של חבל ערד. בשנים 1963-64 מנהל משלחת הפיתוח הישראלית בחבל קאזווין באירן (פרס), שם עמד בראש צוות שהדריך את החקלאים והפך איזור זה למרכז של חקלאות פורחת.
בשנים 1965-66 היה ראש מחלקת האירגון של מפא"י.
חבר לשכת מפלגת העבודה.
בשנים 1966-67 נתמנה לסגן שר המסחר והתעשייה (האחראי לתיעוש ערי הפיתוח).
ביום 11 לאוגוסט 1968 אישרה הממשלה את מינויו כסגן השר לקליטה ולעליה. הוא מרכז בידיו את הטיפול המעשי בקליטת העלית, שטח שיש לו נסיון רב בו.
פירסם כמה ספרים : "בין הפטיש והמגל" (הוצאת "עם עובד", 1965); "הספינה אולואה" (הוצאת "עם עובד", 1967).
צאצאיו: צבי, עפרה ,איל.
רחביה אדיבי (פיינשטיין)
נולד ברחובות, כ"ב כסלו תרס"א (14.12.1900).
לאביו יעקב ישראל פיינשטיין (ממייסדי חברת "מנוחה ונחלה" בוורשא במטרה לרכוש אדמות בא"י ולבנות מושבות. היה בין ראשוני המתנחלים במושבה רחובות שנוסדה ב-ט"ו אב תר"ן-1890. ראה את הערך שלו בכרך רביעי, בעמוד 1688) ולאמו חנקה רייזל בת אליעזר ליפמן לדרהנדלר. אביו של יעקב ישראל, ר' יונה צבי הירש פיינ שטיין היה ת"ח, סוחר, מראשוני "חובבי ציון" וממתיישביה הראשונים בראשון לציון, ואחרי מרד האיכרים במושבה בפקידות של הבארון רוטשילד, התיישב ביפו. ראה את הערך שלו בכרך רביעי, בעמוד 1688 בערך של בנו הנ"ל.
קיבל חינוך עברי במושבה ואח"כ בשנת 1918 השלים את לימודיו בגימנסיה העברית "הרצליה" בתלאביב. למד הנדסה בפילדלפיה בארצות הברית וקיבל תואר B.A.בהנדסה אזרחית (לבנין).
בשנת 1926 נשא לאשה את לינה בת הנדבן שמואל שמעון בלום . עלה לארץ בשנת 1926 והקים בית חרושת ראשון בארץ לתעשיית שיניים תותבות והיו ימים שעבדו בו כ-200 פועלים שלמדו את המקצוע. והצליח להפיץ את סחורתו בחו"ל.
בשנת 1927 קבע, כי "עונג שבת" שנוסד ע"י ח נ. ביאליק סובל מחוסר מקום קבוע, הקים בנין גדול שנקרא "אהל שם" בתל-אביב (ראה את הערך שלו בכרך ראשון, בעמוד 204).
הקים בקפריסין סניף לבית החרושת לשנים תותבות במטרה לשמור על השווקים באימפריה הבריטית, אשר בית החרושת בתל-אביב רכש בתקופה בה הארץ היה תחת שלטון בריטי (לאחר שהוטל מכס %50 באנגליה על שיניים מיוצרות בא"י).
היה במשך שנים מנהל בנק לאומי לישראל בע"מ בסניפים שבאשקלון ובאפרידר.
היה בין המייסדים של רוב המועדונים וחברות לשרות הציבור באשקלון.