היה חבר וועד הקהילה ושימש סגן יושב ראש בהנהלת בית הספר העברי הדתי "תחכמוני" וכן היה סגן יושב ראש במוסד הסעד "בית-לחם".
השתתף בכמה קונגרסים ציוניים ובוועידות עולמיות של "המזרחי".
שימש חבר הנשיאות בוועידה העולמית של המזרחי בקראקוב (תרצ"ז-1937).
כתבו עליו: "ערים ואמהות בישראל" (כרך שני, עמוד 348, ירושלים, תש"ח) וכן ב"אנציקלופדיה של הציונות הדתית" (כרך א', עמוד 255, הוצאת "מוסד הרב קוק", ירושלים, תשי"ח).
ניספה בידי הנאצים עם חיסול יהודי קראקוב בשנת תש"ג (1943).
בנו: ד"ר מנחם בוכווייץ (שופט. ראה את הערך שלו, בכרך י"ז, בעמוד 5133).
מאיר בן-שלום (דוידוביץ)
נולד בעיירה פיטרקוב-קויבסקי (פולין) בט"ו סיוון תרנ"ה (1895).
לאביו ניסן שלום דוידוביץ (ממשפחת רבנים) ולאמו מרים לבית וננצבסקי. אביו היה מ"חסידי גור", אולם שאיפתו היתה לתת לבנו חינוך של יהודי מושלם, ועד בר-מצוה למד בחדר ובבית המדרש. המשיר בלימודי קודש וחול אצל מורים פרטיים בבית.
בגיל 18 קיבל תואר אקסטרן בבי"ס למסחר ע"ש מורבליב בורשא, והמשיך בלימודיו מתוך מגמה לנסוע לבימ"ד לרבנים בגרמניה.
בימי מלחמת העולם הראשונה היה בין מייסדי בי"ס לילדי הפליטים ובית תמחוי בורשה.
היה פעיל בתנועת הנוער הציוני ושימש שנתיים כנציג הנוער בוועד העירוני הציוני בורשה.
עם פטירתו של אביו בשנת 1914 הפסיק ללמוד ונכנס לעסק - מסחר הטקסטיל שאמו המשיכה לנהל, בכדי לעזור למשפחה, בת 8 נפשות.
בשנת 1915 נשא לאשה את יהודית בת שלום פריבס.
בשנת 1923 עזבה אמו את פולין ועלתה לארץ יחד עם 4 מילדיה ופתחה בתל-אביב בית מלון בשם "בריסטול".
במאי 1924 עלה עם משפחתו לארץ.
פגישתו עם יהודה מוזס (ראה כרך שני, עמוד 984) ויחיאל רבינוביץ (מייסד ומנהל בנק אשראי בע"מ - ראה כרך שני עמוד 997) הביאה ליסוד "שכונת העם" (כיום: הרחובות ירמיהו, יחזקאל והסביבה בקרבת הירקון - צפון תל-אביב).
תיירים יהודים שביקרו בארץ והתאכסנו בבית המלון של אמו (כנ"ל) הושפעו ע"י תעמולתה להשאר בארץ עם בני משפחותיהם ולהתיישב ב"קולוניה", וכך נולד הרעיון להצטרף למייסדי המושבה "הרצליה". במלונה נתקיימה בשנת 1924 אסיפת היסוד של המושבה ובה נבחר הוא כיושב ראש הוועד.
עם התחלת העבודה והקמת בניינים עבר לגור עם משפחתו להרצליה, ושם עבד בתפקיד מזכיר המושבה עד שנת 1934.
בשנת 1928 יסד את המוסד הכספי "הלוואה וחסכון חקלאי הרצליה", ומאז ועד שנת 1962 היה מנהלו של המוסד.
בשנת 1962 העביר באסיפת החברים את המוסד ועסקיו לבנק זרובבל בע"מ והפך להיות סניף הבנק והוא ממשיך לנהלו עד היום (בינתיים עבר השנה בנק זרובבל להלוואה וחסכון בע"מ בתל-אביב).
כיום הוא משמש חבר הנהלת בנק זרובבל, מרכז ברית פיקוח של אגודות האשראי בישראל, אוצר האיכרים וחברת ביטוח "הדר".
בתו: שולמית (מורה) אשת משה אורי (פקיד ממשלה).
נכדיו: עמירם (בוגר הטכניון), אורית, אילן.
אשר (אנשל) וייזר
נולד בגולוגורי בגליציה המזרחית, כ"ד בכסלו תרס"ה (2.12.1904).
לאביו יהודה וייזר (תלמיד חכם וסוחר עשיר, מלחמת העולם הראשונה פגעה בו קשות ברכוש ובבריאות, ובשנת תרע"ט (1919) נפטר לעולמו) ולאמו מחלה בת משה יצחק מעט. נתחנך בחדרים ובבתי מדרש ובבית ספר כללי. דקדוק עברי ועברית חדשה למד מעצמו, ובשנת תרפ"ו (1926) הוסמך כמורה ללימודים עבריים בבתי-ספר מוכרים בפדגוגיון העברי בעיר לבוב. אח"כ עמד בבחינת בגרות ממשלתית בגימנסיה פולנית ממשלתית בלבוב.
בן 17 היה כשהתחיל בהוראה. מאז ועד היום לא הפסיק אף לשנה אחת את עבודת ההוראה. מקודם כמורה בעיירות בגליציה ואחר כך מורה בעיר לבוב.
שימש ארבע שנים גם כמחנך ומורה בבית היתומים היהודי הגדול שליד הקהילה היהודית.