חובבי ציון, אח''כ גורשו ליפו, ומשם נאלצו לבוא יום-יום למושבה לעבד את הפרדס.
בשנת 1918 והוא בן-חמש עשרה החל לעבוד בחקלאות, בעיקר בפרדס.
באותה שנה נהיה חבר פעיל ב"מכבי אבשלום".
בהגנה עבר הרבה קורסים למפקדים ולמדריכים ונתמנה גם כמדריך ומפקד במכבי.
כחבר ההגנה השתתף בהגנת המושבה במקרים רבים.
בשנת 1927 כשהחלו השוטרים והצבא הבריטי לערוך חיפושים אחר נשק היה בין אלה שהיו מעבירים נשק עברי מסליק לסליק (מחסן מוחבא באדמה).
בשנת 1934 נשא לאשה את צפורה בת בנימין וחיה וייט. בימי שלוט הכנופיות בארץ התגייס לפי צו המוסדות הלאומיים לנוטרות.
בשנת 1936 השביעו האנגלים את חברי ההגנה, שרובם היו נוטרים ונהיו לליגליים, ויכלו לשאת נשק ליגאלי מכל הסוגים (רימונים וכוי).
כל השנים עוסק בחקלאות ובפרדסנות.
בנותיו: עדנה אשת משה דסה; רות, אשת דן גבריאל.
צבי אוקסהורן
נולד בירושלים, ל' חשון תרע"ב (21.11.1911). לאביו משה אוקסהורן , (מוותיקי תל-אביב, ומגדולי סוחרי ויבואני צרכי מזון וכלי זכוכית לארץ (ראה את הערך שלו בכרך שני, בעמוד 691). ולאמו חסיה בת זלמן אמדורסקי הנודע מירושלים.
קיבל חינוך מסורתי בבית הספר "תחכמוני" שבשכונת נוה-צדק, בגימנסיה "הרצליה", לאחר מכן המ שיך בלימודיו באוניברסיטה האמריקאית בביירות (לבנון) וזכה לאחר גמר השתלמותו בה, בתואר ב.ב.א. ("בשלור אוף בסנס אדמיניסטרישן").
בשנת 1934 נשא לאשה את רבקה בת מרדכי פלץ (מווילקומיר, ליטא), תלמיד חכם, מלומדי ישיבת סלובודקה, מגדולי סוחרי האיזור עם גרמניה מאז, בעל בתי חרושת (לקמח תפוהי-אדמה, שקי ניר וכו') ומחשובי סוחרי היערות שברוסיה.
עלתה לארץ בשנת 1931 לאחר סיום לימודיה בגימנסיה העברית שבווילקומיר ליטא, ובהיותה חברת המכבי, השתתפה והיתה פעילה באחת מהמכביות הראשונות.
בפעולתה הציבורית החלה מיד עם השתרשותה בחיי הארץ. שלא על מנת לקבל פרס, שימשה מזכירה לאגודות ולהחזקת מוסדות חסד וצדקה ועזרה רבית לעסקניות הציבור הגברות שרה ניימן ורחל דנין , בהנהלת האגודות ובהופעות בפני המוסדות.
נטלה על עצמה השתתפות פעילה בכל עסקי בעלה, והנה הרוח החיה בפיתוח חברותיו הרבות ומנהלת בפועל בתי מסחרו בהצלחה וכבוד.
חבר ההגנה מזה עשרות שנים, השתתף במלחמת השחרור, וקיבל אות ההגנה. חבר לשכת המסחר, חבר במועדון המסחרי והתעשייתי אשר אביו היה ממייסדיו, הבר בלשכת "יצחק-ילין" בבני ברית, וחבר ועד להנהלת בית מנוחות, מגדולי בתי המרגוע בארץ, מטעם ועד הישיבות הכללי בארץ והמיועד לרבנים ולתלמידי ישיבות, בבית הכרם, ירושלים, מוסד אשר נתרם והוקם ע"י בני המשפחה כולה.
ממניחי היסוד למסחר החימיקלים והרפואות בארץ כולה. שירת שנים רבות כמזכיר איגוד הדרוגיסטים הארצי, וחבר ועד, ומיופה כח "איגוד יבואני הרפואות לארץ".
בעל פרדסים, ומטעי שקדים, זיתים וחרוביות. בעלן ומנהלן של הברות לפיתוח עסקי דלא ניידי רחבים בכל אזורי הארץ.
בנם יחידם אריאל, אשר קיבל תואר ד"ר לרפואה, בבית הספר לרפואה, באוניברסיטה, ירושלים, ולאחר פרסום מחקריו המדוייקים בעתונות המקצועית העולמית לגניקולוגית, התפרסם בחוגי הרפואה והמדע העולמיים (נולד בשנת 1938).
ברוך נאדל
נולד בתל-אביב, כ"ו שבט תרפ"ו (10.2.1926).
לאביו מנחם מנדל נאדל (ראה בכרך שישי, בעמוד 2484) ולאמו מרים בת יהודה שיינמאן. בילה את ילדותו בשנים 1926-33, בירושלים. קיבל חינוך בבי"ס עממי. בשנים 1939-35 למד במוסך החינוכי במשמר העמק. בשנים 1935-41 - בקיבוץ חפצי-בה בו היו אז הוריו חברים. סיים ב-1941 את ביה"ס התיכון החקלאי של עין-חרוד - תל-יוסף. עבר עם הוריו לתל-אביב, סיים את ביה"ס "תיכון חדש".
ב-1942 הצטרף ל"הגנה", ועבר קורס מרוכז בתלעמל. ב-1943 עבר קורס צלפים. השתייך, נוסף לחברותו ב"הגנה", למחתרת אנטי-בריטית שמאלית - "אר