שלו בכרך עשירי, עמוד 3547), ובהנהלת כללית של אגודת "השומר".
חזר לשרונה והעביר את המשפחה לחיפה, שם עבד בסלילת כביש (עתה הדר-הכרמל). קיבל עליו לנהל חשבונות של חברת "כרמל מזרחי", סניף חיפה.
ב-1919 אחרי כיבוש חיפה ע"י הצבא הבריטב-1918, חזר לתל-אביב וניהל חשבונות אצל יצחק ליב גולדברג (ראה כרך א', עמוד 483).
בשנת 1920 לפי צו המוסדות הלאומיים נישלח לשרונה בגליל התחתון (אחרי נפילת יוסף טרומ פלדור וחבריו בתל-חי).
בשובו תל-אביבה קיבל הצעת יחזקאל גרינברג, מנהל חברת "הבונה" מיהודי אנגליה בתור מנהלחשבונות, בה עבד עד אפריל 1921.
ביום 1 במאי 1921 נשלה עם פרוץ המאורעות ביפו-תל-אביב כמפקד ע"י ה"הגנה" של שכונת מרכז בעלי-מלאכה, שהיתה אז הקצה הצפוני-מערבי של תל-אביב. המטה שלו היה בבית, שהוא עכשיו ברחוב עבודה 9 (בית האחים טובקין, בעלי תעשיית מרצפות וכו').
קיבל הצעת דוד רמז (ראה בכרך רביעי, עמוד 1593) לעבור לחיפה בתור מנהל חשבונות ראשי של משרד לעבודות ציבוריות של הסתדרות העובדים הכללית (אחר-כך נקרא "סולל בונה").
ביוני 1921 עבר, יחד עם המשרד לעבודות ציבוריות, לירושלים.
בקיץ 1921 נמסר לו ע"י רחל ינאית-בן-צבי (אח"כ רעיית הנשיא השני יצחק בן-צבי ז"ל כרך א', עמוד 416) לנהל ענייני הכספים של ה"הגנה" בירושלים, לאחר שהגזבר הקודם ירוחם ורדימון (מהנדס, בעל קולנוע "אלנבי") שעמד לצאת לגרמניה ללימודים.
אירגן "מס ההגנה" בין הפקידים במוסדות, ובין הסוחרים נעשתה הפעולה ע"י המהנדס נחום פפר וחיים סלומון. נאספו כספים, שהספיקו לכסות חובות, לשלם הוצאות להחזקת ה"קבוצות" בימי חירום, לרכישת נשק, ועוד נשארו כ-200 ל"י.
עם הפסקת תפקידו זה עבר לעפולה.
באותה תקופה עסק בגיוס חברים ל"הגנה", הדרכתם ואימוניהם בהדרכה כללית של מפקד העיר יהושע אשל (גיסו של אליהו גולומב, ראש ההגנה בארץ. ראה כרך שני, עמוד 972).
ביום 2.11.21 הוטל עליו, יחד עם החבר קנדל (משוחרר הגדוד העברי, עתה באביחייל) תפקיד "הנודדת", וקשרו בהתמדה בין נקודות שונות של העיר העתיקה, בהן נמצאו מפוזרים משפחות בודדות של יהודים, וכן בתי-מדרש ובתי-כנסת. בסיום הסיורים האלה השתתף בהדיפת התקפת ערבים, שפרצו ברחוב מיידן וניסו לערוך פרעות ברובע היהודי בעיר העתיקה.
בשנת 1922 שינה יחד עם שאר בני משפחתו את שם המשפחה גולרזייגר לסבוראי. חזר תל-אביבה ועבד בתור חשבונאי כעצמאי: מטעם קפא"י (קופת פועלי ארץ ישראל). ביקר חשבונות קואופרטיבים בחיפה: של עבודות עץ "כרמל" ושל עבודת מתכת ; של שכונות שכנים, ועוד.
בשנת 1923 נשא לאשה את רחל בת ברוך טול קצ'וב מסלוצק (עלתה לארץ בשנת 1913. היתה חברה בקבוצת "מגדלות ירקות" הראשונה בפתח-תקוה. עבדה בחקלאות בבן-שמן ובחולדה).
אחרי הנישואים קיבל מישרת מבקר-חשבונות של משרד ה"ג'וינט" לבקורת חשבונות הקרן הזו בארץ.
אחרי סגירת המשרד הזה בסיום עבודתו, עבר ל"המשביר" בעפולה לנהל את חשבונותיו. נבחר שם כחבר במועצת פועלי עפולה, וכחבר במועצת העיר הראשונה מטעם "אחדות העבודה".
היה יו"ר סניף עפולה של מפלגת "אחדות העבודה".
ייסד משפט הברים של מועצת הפועלים, וכן יסד את "בית המשפט העברי" במקום.
בשנת 1927 חזר תל-אביבה והמשיך את עבודתו כחשבונאי עצמאי.
ביום 24 באוגוסט 1929 נשלח, מחופש כרופא, להעביר לירושלים, בה פרצו מאורעות חמורים, את מכונת היריה שברצלוזה ("שחורה"), שפעלה פעולה מכריעה להגנת ירושלים. עמו היו כ"אחיות" רחל צברי ויונה חנוך, ושוטרי ת"א אפרים קרסנר (דקל) ויצחק קרוטקוב. בשובו מירושלים היה מפקד ה"הגנה" בשכונת שכנים א' (עתה : סביבת שדרות חן, מול הכפר הערבי סומייל).
עם פרוץ המאורעות ב-19.4.36 ניכנס לפעולה רגילה של ה"הגנה", תחילה באזור ג', שמרכזו בשכונת ברנר, בו שירת עד 1939. אותה תקופה עבר קורסים שונים: של מ"כפים בשפיה, של מ"קטים בכפר מנחם, של מא"זים בגבעת נח ליד עין השופט, וכן אימונים שונים ורבים.
בשובו מהקורס האחרון קיבל תואר של מפקד אזור עם פיקוד על אזור ב', שהתחיל מלפני כפר סומייל, לאורך מה שעתה רחוב אבן-גבירול דרומה, מול שרונה, עד שכונת מונטיפיורי.
משנת 1940 הקים וניהל בפקודת נחום זיב-אב (ראה כרך רביעי, עמוד 1880), מפקד העיר, ש"ע (שירות עבודה) וכן בש"ת (שירות תרבות), לעזור לחברי ההגנה בשאלות עבודה (יחד עם יהושע קזנצ'י) וענייניהם הפרטיים.
בשנת 1922, בהיותו בשמירה בעיר העתיקה בירושלים, התחיל ללמד הנהלת-חשבונות ומקצועות קרובים לה, והוא ממשיך בקורסים אלה עד היום, בשם "קורסים למדעי המסחר". במשך השנים למדו אצלו למעלה מ-5000 איש.
בתהילת 1937 הוציא לאור את ספרו הראשון במקצועו, ובשנת 1963 - את החלק השני.