אריה (לובה) אליאב (ליפשיץ)
(ראה בכרך י"ח, בעמוד 5345) ביום א' בשבט תש"ל (8.1.1970) נבחר למזכיר כללי של מפלגת העבודה (מפא"י).
השופט ד"ר משה זילברג
ראה בכרך שני, עמוד 1027) נתמנה ע"י נשיא המדינה בתור נשיא בית המשפט העליון. ומכהן מכבר גם כפרופסור לדיני אישות ותחומים אחרים של המשפט העברי באוניברסיטה העברית בירושלים. פרש מתפקידו ביום 15.9.70 כמ"מ נשיא בית המשפט העליון, במלאות לו 70 שנה. הוצע לו להתמנות בתור פרופסור-אורח למשפט הישראלי ולמשפט עברי בבית-המדרש לרבנים בניו-יורק, המרכז המדעי, הדתי והחינוכי של היהדות השמרנית.
אלוף מרדכי (מוטה) גור (גורבן)
(ראה כרך י"ז, עמוד 5219) ביום 22.12.69 עלה לדרגת אלוף ונתמנה למפקד פיקוד הצפון.
ספרו "עזית, הכלבה הצנחנית" (6 סיפורים לילדים) זכה הסיפור "עזית בשלגי החרמון" שיועלה על הבמה כמחזה ע"י "חברת הפקות", בחנוכה תש"ל. בסוכות תשל"א הועלה על הבמה הסיפור "עזית במדבר יהודה".
יוסף אהרן אלמוגי (קרלנבוים) (ראה כרך שביעי, עמוד 2858) ביום 1.7.1968 אישר הרוב בממשלה את הצעתו של ראש הממשלה דאז ,לוי אשכול ז"ל לצרף את אלמוגי לממשלה, בתפקיד "שר העבודה" במקומו של השר יגאל אלון , שנתמנה בו ביום לסגן ראש הממשלה וראש המשרד לקליטת עולים.
מיכאל נסים פפו
(ראה כרך י"ח, עמוד 5400) לאביו אליעזר פסו, וצריך לקרוא פפו. שם אשתו: בת-שבע בת יוסף רוזינטל בנו של הרב יצחק פ"ח (רוזינטל), ראה כרך שביעי, עמוד 2824.
יצחק שמעיה אלישר
(ראה כרך שני, עמוד 1011) ביום 27.12.1969 קראה עיריית ירושלים רחוב בגבעת רם, בקריית האוניברסיטה בבירה - על שמו.
היה הנשיא הראשון לקהילה היהודית המאוחדת בירושלים.
בן למשפחה המתגוררת בירושלים זה 18 דורות, ודברי ימיה קשורים לאירועים רבים שאירעו בירושלים. בניו: אליהו אלישר , ראש העדה בירושלים (ראה כרך א', עמוד 427) ומנשה חי אלישר , ראש לשכת המסחר בירושלים (ראה כרך שני, עמוד 651), ידועים כעסקני ציבור מעולים.
מרדכי סגלוב
(ראה כרך י"ז, בעמוד 5144) היה ציר לאסיפת הנבחרים הראשונה בירושלים, מטעם מושב עין-חי (כיום כפר מל"ל). באסיפה זו הופיע ראש עיריית ירושלים, רג'יב אל נאשאשיבי שהוצג ע"י ד"ר דוד ילין (ראה כרך שני, עמוד 569). בירך את האסיפה ונתקבל בתשואות.
אלוף יגאל אלון (פייקוביץ)
(ראה כרך רביעי, עמודים 1852-1855, וכרך י"ח, בעמוד 5489) אחרי ששר החינוך זלמן ארן התפטר בסוף 1969, נתמנה גם לשר החינוך, נוסף לתפקידו כסגן ראש הממשלה.
אזרחות כבוד של העיר לוד הוענקה לו ביום 9.7.69, שעמד לפני 21 שנה בראש כוחות צה"ל במבצע "דני" ששיחרר את העיר לוד ע"י חטיבת "יפתח" של הפלמ"ח.
ארי (ליאו) אבן-זהב (גולדשטיין)
(המשך לערך שלו שנדפס בכרך ראשון, בעמודים 383-384) בשנת 1947 הוזמן לארה"ב, ושם הוצג "שיילוק" שלו כמחזה ע"י התיאטרון האמנותי היהודי.
בשנת 1948 הופיע "שיילוק" באנגלית.
בשנת 1952 - "דויד ובת-שבע" - אנגלית (מתוך כתב היד במקורו הופיע 1964).
בשנת 1953 הופיע "דויד ובת-שבע" בספרדית, בסידרה "מספרים גדולים בני-זמננו".