מרדכי הורנשטיין
נולד בראדומיסל, פלך קיוב (אוקראינה), י"ח אלול תרמ"ו (1886), לאביו גור-אריה ולאמו טובה בת הרב לוי יצחק הורביץ מבוליחוב, מצאצאי השל"ה - ר' ישעיהו הורביץ.
אביו היה אחד מששת האחים (שמואל, דב, יואל, אברהם, זלמן והוא) בני החסיד, הגביר והנדיב הנודע ר' נפתלי הורנשטיין, מגדולי חסידי האדמו"רים לבית רבי ישראל מרז'ין-סאדיגורה-בויאן, שניהל עסקים גדולים ביערות ותבואות ובתי חרושת לסוכר עם בעלי התעשיה הלפרין-ברודסקי בכל אוקראינה, והמפורסם בפי העם על מעשי צדקתו ונדיבותו, תרם סכומים גדולים לבנין בית-הכנסת "תפארת ישראל" של חסידי סאדיגורה ואגפיה בעיר העתיקה בירושלים ואחריו נתנו יורשיו סכום גדול לבדק הבית ובכל שנה נתנה המשפחה סכומים גדולים לתמיכה במוסדות וביחידים לפני החגים. ארבעת האחים ניהלו יחד ממשרדם בראדומיסל את עסקי המשפחה שנשארו להם מאביהם והיה להם משרד מיוחד לחלוקת צדקה ותמיכה לקרובים עניים ולמוסדות, שמחזורו השנתי עלה למאתים אלף רובל. משרד זה התנהל על-ידי האח הבכור ר' שמואל שהיה מחותנו של האדמו"ר ר' ישראל מסאדיגורה - נכד ר' ישראל'צי הראשון. האח דב, שהיה חשוך-בנים, הקים בירושלים בשנת תרס"ח ליד זכרון משה שכונה בת 30 דירות לבני כולל ווהלין, עם בית-מדרש גדול ומקוה, הנקראת "בתי הורנשטיין". (נפטר בפרנקפורט ע"נ מיין, י"ח ניסן תרע"ח).
למד בחדר ואח"כ מפי מורים פרטיים שהביא אביו מבריסק-דליטא לארבעת בניו ומפי הת"ח ר' שמואל ינובר מביאלי עד שנתו ה-18. אח"כ עבד בעסקי בנק בקיוב ליד דודו ר' שמואל הורנשטיין. בתרס"ו נשא לאשה את גולדה בת דודו ר' שמואל הורנשטין. היה סמוך על שולחן חותנו, ניהל את עסקיו והתעסק בצרכי צבור מקומיים וכלליים; במוסדות לינת הצדק, בקור חולים ועוד. ב-1911 מהיוזמים והמו''לים ביחד עם מ. שניאורסון (הרב מטעם בעיר אז, כעת גזבר האוניברסיטה העברית בירוש לים) ועו"ד וינשטין, של העתון היומי ברוסית "רדומיסליאנין", שתפקידו היה להפיץ את רעיון הציונות הדתית, ברוח "המזרחי" ורכוז מוסדות החסד בעיר.
בימי המלחמה העולמית הראשונה עמד בראש ועד העזרה המקומי לנגועי המלחמה והיה גם חבר הועד המרכזי לאוקראינה כולה.
ביחד עם הרב שלמה אהרנסון רבה של קיוב (אח"כ רבה הראשון של ת"א), טפל במסירות נפש בשחרור רבני גליציה שנלקחו כערבים ע"י שלטונות צבא הרוסים בזמן כבוש גליציה, ועמדו להשלח לסיביר.
השתדל שישאירו אותם לימי הפסח ברדומיסל, הציע כערב אחראי, שישובו למאסרם אחרי החג, את בנו יחידו. הצעתו זו עשתה רושם על השלטונות הרוסיים והשתדלותו הועילה.
ב-1916 עבר לקיוב ופתח לו שם בנק פרטי. תרם 10,000 רובל לבית המרקחת שע"י בקור חולים המקומי שיקרא על שמו ועל שם אשתו גולדה.
עבר את כל יסורי המהפכה והפרעות של דניקין ושאר שלטונות המעבר. השתתף כציר הסיעה הדתית "אחדות" באספת הנבחרים של יהודי אוקראינה בקיוב ב-1918.
בשנת 1921 הצליח לצאת מרוסיה הודות למסירות ונאמנות פקידיו ופועליו. עבר לוינה ואח"כ לברלין. שם ניהל את הבתים שהיו שייכים לבעליהון שוייצאריים וייצג את עניני ה"איידגינוסן-בנק" הממלכתי מציריך בדבר השקעותיו במשכנתאות על בתים בברלין. עסק בצרכי צבור כנציג נבחר של יהודי מזרח-אירופה במועצת הקהלה הגדולה והשתתף בועדת הכספים והכשרות שעל ידה. חבר ההנהגה של עדת יהודי מזרח-אירופה ושל קהל החסידים בברלין. יסד בית-תפילה לחסידי בויאן בגרנדיר-שטרסה והיה ידיד נפש וממקורביו של הרב שלמה אהרנסון, ששימש רב ליוצאי רוסיה בברלין. הרבה לעשות צדקה וחסד והמשיך את הקשרים עם האדמו"רים צאצאי רבי ישראל מריז'ין ואת התמיכה במוסדות החסד בירושלים.
בתרצ"ד עלה ארצה והתישב בירושלים. המשיך בניהול בתים ובגאולת קרקעות. גאל יחד עם שותפים 427 דונם ליד רמת רחל מאדמת בית סחר והעביר חלק גדול של השטח לקה"ק והשתתף בגאולת קרקעות במקומות שונים בארץ (הר כנען ופוריה).
המשיך את מסורת המשפחה בתמיכה בעדת החסידים יוצאי ווהלין, במוסדות-חסד רבים וביחידים, נצרכים צנועים, וכן במפעלי הישוב החדש והתנועה הציונית. הצטרף להסתדרות המזרחי ונבחר למועצתה הארצית. היה פעיל באיסוף כספים לטובת החינוך של המזרחי, לעזרת עולים ופליטים, וביחוד לעזרת יתומים שרידי יחרב שנצלו מהגולה ("ילדי טהראן" וכו').
מסר ספר תורה לבית-המדרש של "בתי הורנשטיין" לזכר רבו האדמו"ר ר' מנחם נחום מצ'רנו