ולבקשתי הראהו את הדרך לכפר מסוים, שבו יפגש עם צבאו שנפרד ממנו בדרך. לאות תודה, נתן לו הקיסר את מעילו, שהיה עשוי מקטיפה ירוקה-כהה ומקושטת ברקמת זהב. המעיל עבר למשפחה בירושה מדור לדור, הובא ירושלימה ונעשתה ממנו פרוכת לארון קודש, שהושאלה לבית-הכנסת ונשארה ברשות המשפחה עד היום (בידי ישעיהו לוריה, מנהל כרמל מזרחי בפורט סעיד).
נפטר בירושלים, י"ב חשון תרע"ד.
צאצאיו : ישראל, גיטל אשת אליעזר דוד ב"ר פנחס הכהן, ישעיהו, זאב וולף, יעקב אהרן, זליג.
אליהו התשואל
נולד בחיפה, א' אב תר"ן (14.7.1890), לאביו הרב אשר מסעוד (ראש ישיבה בטבריה ואח"כ רב ראשי בחיפה למעלה מארבעים שנה, ראה עמוד 451) ולאמושרה לבית לניאדו ממנצ'סטר (היתה מורה)- (לפי מסורת המשפחה, מסרה אחת מסכתותיו את נפשה למיתה על קידוש השם, כשסירבה להמיר את דתה ולהנשא לבן שולטן מארוקו שחמד אותה והוצאה להורג בעיר פאס בשנת תקצ"ד, ויהודי מארוקו מזכירים אותה בפיוטי-תפילה מיוחדים והולכים להשתטח על קברה המקודש).
למד תורה מפי אביו, אח"כ למד בבית-הספר של חברת כי"ח בחיפה וכתלמיד כשרוני נשלח ללמוד בסמינר למורים של החברה בפאריס ואחרי גמרו נתמנה למורה בקאהיר, ובשנת עבודתו שם יסד אגודה יהודית לאומית "הנוער הישראלי". ב-1907 חזר ארצה ונתמנה למורה לשפות עברית, ערבית וצרפתית, ציור והתעמלות (היה הראשון שהנהיג את ההתעמלות כמקצוע קבוע) וזמרה בבית-הספר של פקידות הבארון רוטשילד וחברת יק"א (כיום פיק"א) בפתח תקוה והמשיך בעבודתו זאת עד סוף מלחמת-העולם הראשונה.
אחרי הכיבוש הבריטי נכנס לעבוד בפקידות ממשלתית בתפקידים שונים ביפו ובירושלים, ותוך עבודתו למד בשיעורי המשפט הממשלתיים, הוסמך לעורךדין ונתמנה לתובע כללי מטעם היועץ המשפטי של הממשלה ושרת בתפקיד זה שנתים בבית-המשפט המחוזי בירושלים. ב-1926 התפטר ומאז הוא עורך-דין בתל-אביב.
באותה שנה נשא לאשה את מינה בת מאיר אקרמן מבוקארשט, ממיסדי המושב כפר ברוך בעמק יזרעאל.
היה מותיקי בוני הבתים ברמת גן ואח"כ מראשוני הבונים בקרית-מטלון.
עוסק בשעות הפנאי בציור אמנותי.
צאצאיו: אשר (חניך "זבולון" ואח"כ ממפקדיו, התנדב במלחמת-העולם השנית לצי הבריטי), עליזה, מאיר (מלח וטכנאי), דוד.
יצחק כהן
נולד בעיר אושמיאני, פלך וילנה, ביום הראשון של חג השבועות, ו' סיון תרל"א (1871) לאביו הרב מאיר יחיאל מיכל כהנא (הרב דמתא ממשפחה מיוחסת שמנתה שלושים וששה דורות רבנים ותלמידי חכמים מפורסמים, דור אחרי דור בלי הפסק, ביניהם הגאון ר' שבתי הן בעל הש"ך, "שפתי כהן" על השלחן ערוך) ולאמו מושה בת הרב אברהם צבי איזנשטט (רב באוטין, פלך קובנה, בעל "פתחי תשובה" ו"נחלת צבי" על השלחן ערוך).
אחיו (מאם אחת מזווגה הראשון) הוא יהודה (לאון) רבינוביץ ("איש יהודי"), עוזרו של עורך "המליץ" בפטרסבורג, אלכסנדר צדרבוים (אר"ז), שהמשיך בהוצאתו ובהוצאת עתון יומי באידיש "דער טאג" אחרי מות עורכו הראשי עד סגירתו ע"י השלטונות הרוסיים בשנת 1904.
קיבל חינוך מסורתי ותורני בחדרים ובישיבות קטנות בעיר מולדתו מפי הדיינים : הרב יושה והרב אליהו יונה, מחבר "כנפי יונה" ו"עלית אליהו" ומפי אביו הרב בוישניבה, בזופרן ובינובה, פלך קובנה מפי דודו הרב ר' נפתלי איזנשטט עד שנתפרסם כעילוי ומכונה ה"עילוי מאושמיאני", ואמו שהיתה ידענית גדולה בתנ"ך נטעה בלבו עוד משחר ילדותו אהבה עמוקה לתנ"ך, לשפה העברית ולארץ ישראל ובהשפע