צבי נפתלי ארמון
בן מרדכי. נולד ב-15 אוגוסט 1892, בעיר לבוב, גליציה. אביו היה סוחר עשיר, סוחר יערות בגליציה.
נתחנך חנוך מסורתי ואח"כ התמשכל. בהיותו בן י"א שנה נעשה צמחוני, ובהיותו בן י"ב אחרי שאביו ירד מנכסיו, התחיל לעבוד, כדי שלא יפול למעמסה על הוריו, קודם בכריכת ספרים, אח''כ בקרטונז'. משם עבר לעבוד בזיקוק של נפט בבית חרושת של זבל חימי, ולבסוף עבד גם בצבעות. ממיסדי המפלגה או. ס. ד. פ. (מפלגת ס. ד. אוק ראינית) ואחד מחמשת הראשונים של מיסדי מפלגת "פועלי ציון" בלבוב ובגליציה. בעבדו בבי"ח לזבל חימי, ארגן שביתת פועלי בית-החרושת הנ"ל, ונאסר ע"י המשטרה בקשר עם שביתה זו. על מאסר זה נאם בפרלמנט האוסטרי הציד איגנאצי דשינסקי מגליציה והודות לכך שוחרר מהמאסר.
ב-27 לדצמבר 1909 הגיע לארץ-ישראל וירד ביפו. היה מן הפועלים הראשונים שלקחו חלק בבנין "אחוזת בית", כיום תל-אביב. עבד בכל מיני עבודות גופניות, בישור חולות ובצבעות (בתור צבעי עבד יחד עם ידור סברדלוב אצל הקבלן מינינברג, מעסקני "מרכז בעלי מלאכה").
בנס ציונה היה מרכז העבודה בתור חבר ועד הפועלים. עבד בכל מיני עבודות נטיעות אצל "אגוודת נטעים" ברחובות ובחדרה. בא"י השתייך למפלגת פועלים עברים סוציאל דימוקראטים.
פרסם שורה של מאמרים ב"האחדות" ובשנה הראשונה להופעת "דבר" פרסם רשימות בחתימת "פועל פשוט", ובבטאון "גדוד מגיני השפה" על אודות השפה העברית והפועל. פרסם כמה מאמרים באידיש בבטאונו של הנוער הפועל ציוני "יוגענד" ו"אידישער ארבייטער" - כלי מבטאם של פועלי ציון - בפסידונים "בן מרדכי".
מן הראשונים שנענו לקריאה על יסוד המוזיאון וארכיון העבודה ומסר את כל הדברים הח שובים שליקט וגם את הביאוגרפיה שכתב על מיכאל הלפרין ועל אחד מחבריו - הולנדי לפי מוצאו פרנס ון דר הורן.
מיום בואו ארצה עבד בעבודות גופניות שונות, וגם כיום עובד הוא ב"סיליקט" בנחלת יהודה כחבר הקואופרטיב של בית החרושת בתור פועל פשוט עם האת בידו, וממלא חול בקרונות בשביל תעשית לבני הסיליקט.
חבר ועדת התרבות של נחלת יהודה. תושב השכון בשכונת הפועלים החדשה בראשון-לציון, הנמצאת ליד "נוה עובד".
משתייר כל השנים לקבוצת דוברי אספירנטו ומחשיב את השפה הזו בתור שפת מפתח לכל הלשונות.
חובב ספר ובר אורין, רכש לו בפרוטותיו שחסך לו מעבודתו ספריה חשובה במדעי החברה המונה אלפי טופסים.
מקרב את העולים החדשים ומחנכם בעבודה.
אברהם לודויפול
בן דוד דב , נולד בחשון תרכ"ו בעיר זוויהל, פלך ואהלין , למשפחה מיוחסת, צאצאי ר' פנחס מקוריץ, ר' אלימלך מאוסטרופול, האחים שפירה מסלאוויטה והגאון ר' יחזקאל לנדא מפראג בעל "נודע ביהודה". נתחנך על התורה ועל החסידות. בן שש עשרה התחיל לקרוא בחשאי ספרי השכלה.
הדבר נתגלה והחסידים התחילו לרדוף אותו עד שנתבטל גם "השידוך" שלו, ו"הכלה" החזירה לו את "התנאים". שירת בצבא ונתמנה ללבלר הגדוד. כשהשתחרר לא חזר לעיירתו, אלא בא לאודיסה. שם נצטרף לחובבי ציון ויצא בשנת 1890 לארץ ישראל. אבל לא ניתן לו לעלות והוא נשאר באלכסנדריה, והתחיל לעבוד בנמל בתקוה שיקבל את האפשרות להכנס ארצה. כשעברה חצי שנה ותקותו זו לא באה, עזב את מצרים ויצא לפריז.