יהוסף שווארץ
נולד בעיירה פלוס, בצפון-מזרח באוואריה, י"ז חשון תקס"ה לאביו הרב מנחם , ממיסדי קהלת היהודים בעיר זו אחרי גירושם מנוי-שטטל הסמוכה, שבה התלקטו אחרי הגירוש מלאנדסהוט. קיבל חינוך תורני וכללי, הצטיין בתפיסתו בתלמוד ונתפרסם כ"עילוי". למד שלש שנים בבית-המדרש למורים בעיר קולברג והוסמך למורה. הלך אחרי אחיו הרב ר' חיים שלמד אז באוניברסיטת וירצבורג, בתשוקתו למדע ובכשרונותיו מצא חן בעיני הפרופסורים וגם הוא למד באוניברסיטה חמש שנים.
תוך הלימוד, שהיה בניגוד לרוח היהדות, בא לידי הכרה, שרק בארץ-ישראל יוכל יהודי כמוהו להגיע לשלמות ולאחידות בין הפעילות הרוחנית ובין הנאמנות לקדשי היהדות. מאז נתן את דעתו להגות בכל הספרים הנוגעים במדע הארץ ודברי ימיה. חיבר מפת ארץ-ישראל בכתב עברי ולועזי, שיצאה בוירצבורג בתקפ"ט ואח"כ בוינה בתקצ"א ובטריאסט בתקצ"ב. מיד אחד כך נפרד מבני משפחתו, שלא הצליחו להניאו מחפצו, ויצא בדרך לעלות ארצה.
דרך וינה הגיע להונגריה ושם נתעכב כשנה בגלל מגפת החולירע שגרמה לסגירת הגבולות. אח"כ הוכרח להתעכב כחצי שנה בעיר-הנמל פיומה, כי בגלל המלחמות בין מחמד עלי מושל מצרים ובין השולטן הטורקי לא הפליגו אניות לארץ הקדם. כששקטה הארץ בחורף תקצ"ג נסע דרך איזמיר ורודוס וביום י"ג ניסן הגיע לחוף יפו, שלא היה בה אז שום ישוב יהודי. חגג בבדידות את ה"סדר" ויום הראשון של פסח ובחול המועד הצטרף לשיירה ועלה ברגל לירושלים והתאכסן אצל ר' משה זאקס מעולי אשכנז.
באחד מימי החג בא הגביר ר' שמריהו לוריא ממוהילב (חתנו של רבי הלל ריבלין וחותנו של הרי''מ פינס ) שישב אז בירושלים, לבקר בבית ר' משה זאקס, הכיר שם את העולה החדש הבחור יהוסף ולקחו לביתו ואחרי הפסח, בר"ח אייר, השיא לו את קרובתו חיה רבקה בת ר' שלום לוריא , שנפטר לא מכבר בירושלים.
בזמן בואו של ר' יהוסף כבר היתה עדה אשכנזית קטנה בירושלים שגדלה והלכה, וכבר היה אפשר להת הלך בעיר בלבוש אשכנזי. אך ר' יהוסף ברצותו להתהלך בכל רחבי הארץ לשם חקירה מדעית, התלבש כמו חכם ספרדי, התקרב למקובלים הספרדים ולמד מהם את חכמת הקבלה בישיבת "בית אל", ובבית-המדרש שיחד לו בביתו בשם "עדות ביהוסף" הנהיג תפילת ותיקין בנוסח הספרדי ורוב המתפללים אתו היו ספרדים. גם מקוה התקין בחצרו והיה טובל כל יום לפני התפילה.
מאז בואו ארצה התמסר לחקירות טופוגרפיות-היסטוריות לזיהוי המקומות המוזכרים בספרותנו העתיקה, ולשם כך היה מרבה לסייר את הסביבה הקרובה והרחוקה וחוקר מפי התושבים לשמות המקומות וההרים והעמקים ומשוה אותם עם השמות שבספרים. כן ערך אלפי תצפיות לקביעת הזמנים המדויקים של הזריחה והשקיעה ואורך היום והלילה בכל ימות השנה בירושלים. את הנתונים האסטרונומיים שאסף בתצפיותיו ובחישוביו פרסם בלוח שיצא על-ידי חתנו בשנת תרכ"ב, וזה היה הספר הראשון שנדפס בליטוגרפיה של ר' מיכל כהן ור' יואל משה סלומון. את פרי מחקריו וחידושיו אסף בארבעה ספרים בשם הכולל "דברי יהוסף". והם: א) תבואות השמש בענינים אסטרונומיים וחישובי עלית השחר וזריחת החמה וכו'; ב) תבואות הארץ, החשוב שבספרו, הכולל את פרי חקירותיו בדבר הארץ ומקומותיה ותולדותיהם וזיהוי המקומות. יצא בירושלים (תר"ה) בדפוס ר' ישראל בק , בלבוב 1865 ובשלישית בהוספות ותקונים מאת א. מ. לונץ ובהוצאתו, ירושלים תר"ס; ג) פרי תבואה , ביאורים במקרא ובדברי חז"ל עפ"י מחקריו במדע הארץ; ד) פרדס ביאורים במקרא ובדברי חז"ל: וכן תשובות לשואלים שאלות הלכה בענינים שעסק בהם במחקריו; וכן אסף בספריו סיפורים ואגדות ששמע מפי תושבי הארץ.
פרנסתו היתה מצומצמת מההספקה ששלחה לו משפחתו מחו"ל, ואחרי שנפרד כולל הו"ד (הולנד וגרמניה) מהכולל האשכנזי הכללי ואחרי שהחלה באה הכנסה ממכירת ספריו בחו"ל, היתה לו הרווחה, ותמיד היה מפריש מהכנסתו מעשר לצדקה ומאכיל על שלחנו תלמידי-חכמים עניים, וביחוד בשבתות וחגים. כן היה בא-כחו של הנדיב. ר' יוסף בלומנטאל מפאריס, שהיה אוסף ושולח בקביעות כספים לעזרת עניי ירושלים בידי ר' יהוסף, וזה היה מחלקם בדרך כבוד לתלמידי-חכמים ועניים הגונים והיה מעסיק נשים עניות בתפירת בגדים שחילק לעניים ולאלמנות.
בתר"ט נסע לאמריקה בשליחות העדה הספרדית, שם הופיע בתרגום אנגלי ספרו המדעי "תבואות הארץ", ובשובו סר לבקר את משפחתו בגרמניה והשגיח על הדפסת התרגום הגרמני של ספרו זה (תורגם בידי בן אחיו, הד"ר ישראל שווארץ ) שיצא ב-1852 בפראנקפורט בלוית מפות ותמונות וקיבל בעדו אותות-כבוד מאת מלך באוואריה ומקיסר אוסטריה. ספר זה הקנה לו פרסום בחוגי המדע, והחוקרים בני עמים שונים שסיירו בארץ היו באים לבקרו ולשוחח אתו בעניני מדע.
בסכסוכים הצבוריים לא התערב ובכלל היה חי בענווה ובורח מן השררה. עשה שרותים לראשי העדה