במלחמת-העולם השנית לבד גם למען המאמץ המלחמתי.
ב-1945 נסע לאנגליה, יצר קשרי שותפות עם הפירמה הבריטית הגדולה, "צטווד" בשרויסבורי, שתשקיע הון, נסיון ופאטנטים במפעל ארצישראלי זה, שיעבוד בשביל כל המזרח התיכון באפשרויות מורחבות ובהוספת ענפים חדשים, ומאז נקראת הפירמה בשם מגן-צ'טווד בע"מ , ב-1946 נסע שנית לאנגליה לביסוס החברה, וכתוצאה מזה רכשה החברה שטח של 63 דונם באזור התעשיה של פתח תקוה והחלה בהקמת המפעל הגדול המשוכלל.
פעיל באירגון בעלי התעשיה ונבחר לחבר הועד הפועל של התאחדות בעלי התעשיה בארץ-ישראל. בשנת תש"ד רשם אותו הועד הפועל של ההתאחדות בספר הזהב של הקהק"ל "במלאת 30 שנה ליצרו את קפת הברזל הראשונה מתוצרת הארץ, ל"ג בעומר תרע"ד - תש"ד, כחלוץ בענף-חרושת זה".
צאצאיו: אלישע, בתיה, טובה .
חיה הרכבי
נולדה בפתח-תקוה, י"ז חשון תרנ"ט, לאביה מנחם יהודה בן בנימין שטאמפר (מחלוצי העולים מהונגריה שהשתתפו ביסוד פתח תקוה, תלמיד חכם ועסקן צבורי, ממיסדי אגודת הפועלים הראשונה וצירם הנאמן לפני פקידות הבארון רוטשילד ויק"א בפאריס, אחיו של יהושע שטאמפר), ולאמה לאה בת ר' משה הומינר-כץ מירושלים. למדה בבית-הספר העממי בפתחתקוה והשתלטה בהשכלה תיכונית בעזרת מורים פרטיים, במיוחד ע"י הסופר שלום שטרייט. היתה חברה פעילה בחברת "לינת הצדק" בפ"ת לעזרת חולים ובמלחמת-העולם הראשונה היתה פעילה בהגשת עזרה סוציאלית לנגועי המצוקה ולמגורשי יפו ות"א שהתרכזו בפ"ת. אחרי הכיבוש הבריטי היתה עובדת סוציאלית מטעם ועד הצירים בירושלים, בועד הסיוע ליתומי המלחמה שהתנהל בנשיאותה של הגב' עליזה זליגסברג מאמריקה (ראה כרך א' עמוד 505).
בתר"פ נישאה למר צדקיה הרכבי , לפנים מורה בפתח-תקוה, אח"כ שופט-שלום ממשלתי, שופט-רשם בית-הדין המחוזי בתל-אביב (נפטר בת"א, י' תשרי תש"ח).
חברת הנשיאות של הסתדרות נשים ציוניות ויצ"ו בתל-אביב, יו"ר המחלקה להכשרת האשה בסניף ת"א של ויצ"ו. במלחמת-העולם השנית היתה פעילה בתפקידים שונים בועד למען החייל היהודי, בעיקר בביקורי חיילים עברים בבתי-החולים הצבאיים, טיפלה במסירות אמהית בחיילים חולים ובמשפחותיהם ועוררה את דעת הקהל על הצורך בעזרה על-ידי פרסום רשימות רבות בעתונות על נושאים סוציאליים, מהוי החיילים העברים בבתי-החולים הצבאיים ובעיות החייל המשוחרר וכן פרסמה זכרונות על חיי-המושבות הראשונות ועל תלאות מיסדיהן וחלוציהן.
ביתם בית ועד לחכמים, לשוחרי דעת ותרבות, לעסקנים צבוריים ומרכז עדוד לכל מפעל צבורי סוציאלי ותרבותי בישוב.
הרב רחמים יוסף חיים אופלטקה ("ריח טוב מפראג")
נולד בירושלים, בשנת תר"ז (1847), לאביו ר' יצחק פראג (יליד פראג, תלמיד ה"חתם סופר", עלה ארצה בתקצ"ח, התבולל בין הספרדים, מיסדו וראשו של בית-המדרש "דורש ציון"), ולאמו וידה חנה בת הרב הראשי וראשון-לציון רבי יעקב משה עייאש. למד תורה מפי אביו ובישיבות הספרדים והוסמך לרבנות.
נשא לאשה את בטי פלור בת הרב אשר אנשיל ניימאן , רב ראשי בעיר ווייסן (הונגריה). (נולדה תר"ז ונפטרה בירושלים בשנת תרצ"ב).
היה מורה ראשי ב"דורש-ציון" ואחרי פטירת אביו היה מנהל המוסד ושקד על שכלולו. הרבה להגות בתורה, כתב מאמרים בחקר סתומות במקרא ובחקר ארץ-ישראל בעתוני ירושלים ובלוח ירושלים של א. מ. לונץ בחתימת "רי"ח טוב" (רי"ח - ראשי תיבות של שמו) והיו מכנים אותו בשם "ריח טוב מפראג". פרסם ספר על מסעותיו מירושלים למירון בשם "מסעי הירח באה"ק תובב"א", ירושלים, תרל"ו. נפטר בירושלים ד' אייר תרס"ז.
צאצאיו: יהודה, נסים, בכורה אסתר אשת בכור שם-טוב אלחסיד, רחל שרה אשת רפאל אלישר, רבקה לאה אשת דניאל אלקלעי, הדסה חנה (ז"ל) אשת יצחק שיריזלי, צפורה בת-שבע אשת ישראל פריד .
שבתי גומברג
נולד בצ'רקאסי, פלך קיוב (אוקראינה), בשנת תרכ"א (1.1.1861), לאביו מאיר ולאמו לאה . למד בחדרים ובישיבה ואח"כ היה פקיד בחברה למסחר ביינות. גויס לצבא הרוסי, שרת שלשה חדשים ושוחרר.