ד' - ז' עם חותנו בשנות תרנ"ז/ס"א, קובץ ח', עם גיסו בתרס"ב, קבצים ט' - י' לבדו בשנות תרס"ד/ס"ה).
שאף כל ימיו לעלות ארצה, וזכה לעלות מן הגולה הרוסית בקרים בקיץ תרפ"ה והתישב בפתח-תקוה. היה אחד הרבנים הראשונים שנאם בבית הכנסת בתלאביב בעברית. בפתח-תקוה היה מורה הוראה ודרשן בבית הכנסת הגדול. עסק בעניני צבור באמונה והיה בתחלתו פעיל בהנהלת "משמרת שבת" ומוסדות תלמוד תורה וישיבות. הצטיין בצדקתו ובחסידותו. בשנותיו האחרונות היה יושב כל היום בטלית ותפילין, ואף בנסיעות לא חלץ אותם ונזהר מאד בכבוד כל אדם ומלשון-הרע. שונא בצע והתיחס בסבלנות לזולת. נפטר בפתח-תקוה, בטו' טבת תרצ"ט (5.1.39).
צאצאיו: ד"ר משה ירדני (זקהם) בתל-אביב (ראה כרך א'); ינטה וילנקין בדיטרויט, ארצות הברית; ד"ר לרפואה שרה זקהם, ירושלים; לובה אשת ישראל זילברבלט, ורה-קרוז, מכסיקו (הוציאה ספר שירים באידיש "ליידן", הונה 1935, אחד הספרים המעטים שהופיעו בגלות קובה באותיות עבריות); ברכה זקהם, ציירת, ברוסיה.
אברהם גולדמן
נולד בפרוסקורוב, פלך פודוליה (אוקראינה), בשנת תרכ"ח (1868), לאביו נפתלי , מצאצאי הבעש"ט ור' נחמן מברצלאב ור' מרדכי מצ'רנוביל , ולאמו רבקה לבית ליברזון , נכדת הרב ליבר הגדול. קיבל חינוך תורני-חסידי, ואח"כ השתלם בהשכלה כללית, למד בפוליטכניון באלטנבורג (גרמניה) והוסמך ב-1898 למהנדס לבנין ומכונאות, והיה מהנדס בבית-חרושת לסוכר ברוסיה.
נשא אשה ואחרי שנולדה לו בת, רצה לעלות עם המשפחה לא"י. נתקל בהתנגדות אשתו ונפרד ממנה ומבתם היחידה.
יצא לאמריקה והשתתף שם ביסוד מפלגת "פועלי ציון", ובשנת תרס"ז עלה משם ארצה והחל לעבוד במקצועו והיה כאן מראשוני המהנדסים. הוא שמדד את החולות שנקנו בשביל שכונת "אחוזת בית" (היא תלאביב), תיכן את תכנית הפרצלציה, הבנין, השדרות והנטיעות ואח"כ תיכן וניהל בניית כמאה בתים בתל-אביב. שנה לפני יסוד תל-אביב (תרס"ח) טעם מפרעות בארץ, כשערבים התנפלו עליו ועל יתר המתאכסנים היהודים במלון ספקטור והכוהו קשה.
נתקבל כמהנדס לשרות הממשלה הטורקית, ניהל את סלילת הכבישים הראשונים בארץ, אח"כ הועבר לבירות ולאיסטמבול ובמלחמת-העולם הראשונה גויס לצבא הטורקי בדרגת קצין בשרות טכני ונשלח למוסול שבעיראק לנהל סידורים טכניים להפקת נפט ובנזין לצרכי הצבא הטורקי והגרמני. נלקח בשבי הבריטי בבגדאד ונשלח למחנה שבויים בהודו, ואחרי שלש שנות שבי חזר ארצה בתום המלחמה, עבד כמהנדס בשרות השלטון הבריטי בסרפנד ובמקומות אחרים בארץ בעבודות בנין. המשיך לעבוד כקבלן ומהנדס פרטי בשרות המוסדות העבריים. תיכן ובנה את בתי-הכנסת הגדולים בבנימינה ובנתניה, את הבריכה הגדולה במקוה ישראל, ועוד.
יזם ותיכן תכניות קונסטרוקטיביות לפיתוח משק הארץ והשתדל בעל פה ובכתב (במאמרים בעתונים ובתזכירים) למצוא הון ועזרה להגשמתם. בין השאר תיכן והציע תכניות לבתי-חרושת לסוכר, לשמן-קיק, לנמל בפי הירקון (הצעה זו פרסם ב"דבר" מיום 1.3.37), וכן פרסם מאמרים בכל שאלות החיים בארץ, בעתונים "דאר היום", "הארץ", "דבר", "בוסתנאי", ועוד, על ביצור חיינו הכלכליים, שכר-העבודה לפועל הערבי והעלאת רמת חייו, האוורור בבתים ובמפעלי-תעשיה, שאלת הבניה המתאימה לאקלימנו, ועוד. המציא המצאות טכניות שונות וקיבל עליהן פטנטים. יסד וערך את עתון המהנדסים "המהנדס". בנה ויסד את מעון הצעירות "בית האשה" מטעם "בנות ציון" בת"א.
בשנותיו האחרונות יסד וניהל שיעורי-ערב באגודת "בנות ציון" ולצרכי שיעורים אלה חיבר חומר לימודי לפי שיטה מיוחדת.
נפטר בתל-אביב, כ"ג אלול תש"ד.
בתו היחידה - פרופיסור לפיזיקה באוניברסיטת לנינגראד.
מרדכי אזרחי (קרישבסקי)
נולד בכפר קוטובקה, פלך יקאטרינוסלאב (אוקראינה), י"ט תמוז תרכ"ב (1862), לאביו חיים יעקב ולאמו רחל לאה בת גרשון טפלינסקי . למד בחדרים, השתלם בש"ס ופוסקים בקבוצת תלמידים מובחרים בהדרכת הרב ר' ליפא הדיין במיר, ואח"כ המשיך ללמוד בבית-המדרש עד גיל 18. סיים קורס לגימנסיה ונבחן לתעודת בגרות והוסמך להוראה בגימנסיה הממשלתית בפולטאבה.
בכ"ו אלול תרמ"א נשא לאשה את בת-דודו בתיה בת משה ליב טפלינסקי ורבקה לבית צ'ודנובסקי