למכונאים בטכניון בחיפה. בשנות 1924/36 היה מזכיר כללי, ובסוף מנהל, וחוכר-שותף בית חרושת ללבני "סיליקט" בתל-אביב. שכלל את שיטות העבודה והמכירה ויצר יחסים תקינים עם העובדים בתקופת היותו מנהל ביהח"ר "סיליקט". בשנות 1937/38 מנהל חברה לפיתוח ת"א וחבר ההנהלה הטכנית של נמל ת"א. בשנות 1934/42 מיסד ומנהל חברת ללויד ימי ארץ-ישראלי. מ-1942 ואילך מיסד ומנהל חברה ארצישראלית לתיקון אניות בחיפה ומ-1946 ואילך מיסד ומנהל של חברת "נורס" וכן מהנדס יועץ במפעלים שונים. מראשוני הפעילים בהתאחדות בעלי התעשיה בארץ, חבר הועד הפועל וועדת הבקרת שלה בת"א, חבר בועדות שונות שלה, ממיסדי "הבנק לתעשיין" ואחד ממנהליו בשנותיו הראשונות, השתתף ב-1937 במשלחת מטעם התאחדות בעלי התעשיה לבריטניה. בהיותו תושב ת"א השתתף ביסוד שכונת תל בנימין ליד רמת גן. מ-1945 ואילו חבר הנשיאות בסניף חיפה של התאחדות בעלי תעשיה. קלייזר מפטרבורג (רוסיה).
בשנת 1926 נשא לאשה את אלכסנדרה בת אפרים בשטח הארגון המקצועי של האינג'נרים בארץ. היה אחד מהמיסדים של אגודת האינג'נרים וארכיטקטים בארץ ישראל. שנים רבות פעל באגודה זאת בכל מיני ועדות. כמה פעמים היה יושב ראש האגודה בתלאביב ופעמיים הנשיא הארצי שלה. באופן מיוחד השתתף ולקח חלק פעיל בהקמה ופיתוח של מכון לבחינת חמרים ע"י האגודה שנהפך כיום למכון התקנים לארץ ישראל.
מהראשונים ליצירת ימאות עברית בארץ: משנת 1923 התחיל בהפלגות בסירות לאורך חופי א"י ובהדרכת צעירים לשיט ימי, שמהם התלכד הגרעין הראשון של אנשי-ים עברים. ממיסדי אגודת יורדי-ים "זבולון" ומפקדה הראשי, ממיסדי בתי-הספר של "זבולון", מיסד וחבר של חברת-נאמנות "זבולון", וחברת "יורדי-ים עברים", חבר מועצת "מכבי" חיפה, מיסד מועדון השייטים בת"א ומפקד-כבוד תמידי בו. עזר ביסודו ובבנינו של נמל ת"א ובמפעלים צבוריים שונים. חבר מערכת "טכניקה ומדע", פרסם מאמרים רבים על עניני ימאות וטכניקה פופולרית. השתתף ביסוד אגודת הציידים, מועדון הרוכבים והסניף התלאביבי של קלוב האוטומובילים הארצישראלי.
בניו: יצחק (מהנדס ימי בצי המסחרי), יגאל, דורי.
אהרן זאב בן-ישי
בן ר' יעקב-שמואל הלוי (ברמ"ן - בר' מנשה) איש הורוויץ (רב ומחבר קונטרסי חסידות, מיוצאי ווהלין, חי בשנותיו האחרונות בירושלים ונפטר בכ"ה מנחם-אב תרצ"א), מצאצאי ר' ישעיהו הלוי אישהורוויץ (1565-1630), השל"ה הקדוש (ראשי תיבות של ספרו "שני לוחות הברית") שעלה לא"י בשנת שפ"א (1621), רב ונשיא של הקהילה האשכנזית בירושלים ובצפת, קברו בטבריה.
מצד האם, חסיה בת ר' אליהו שיינקמן , משושלת רבנים וגדולי-תורה באוקראינה וברומניה, נצר מגזע המהר"ל מפראג.
נולד בו' סיון תרס"ב במוהילוב-פודולסק שעל הדניסטר (אוקראינה), נתחנך חנוך תורני בישיבה הגדולה בעיר מולדתו ובמקומות תורה אחרים. למודים כלליים (ספרות, פילוסופיה) למד באוניברסיטה במוסקבה. בעיר זו החלה (בשנים 1918-1917) פעולתו הספרותית, בשירים ובמאמרי בקורת, בעתון השבועי והיומי "העם" שבעריכת ד"ר מ. גליקסון, ד. שמעונוביץ ועוד, ברבעון "התקופה" שבעריכת ד. פרישמן, ובשבועון לילדים "שתילים" (בעריכת מ. בן-אליעזר וא. סמיאטיצקי). במוסקבה היה פעיל בתנועת "צעירי ציון".
בתקופת האוטונומיה הלאומית של הממשלות האוקראיניות עמד במשך זמן-מה בראש הפעולה התרבותית העברית (מטעם מרכז "תרבות" שבקיוב) בגליל פודוליה, וכן היה מרכז מטעם ה"ג'וינט" חומר דוקומנטארי על קהילות אוקראינה, בפרט אלו שנפגעו בפרעות בימי מלחמת האזרחים וכיבושי הכנופיות הפארטיזאניות (חלק רב מן החומר נמסר למשלחת